אוריין אפרים

נולד :   17/9/1918    /    כ"ב אלול תרע"ט

נפטר:    10/7/2000   /    ז'  סיון   תש"ס             

  אפרים נולד בעיר ורשה שבפולין בשלהי מלחמת העולם הראשונה. הרעב וקשיי החיים בעיר לאחר המלחמה גרמו לאפרים התינוק מחלה זיהומית קשה בעטייה נפגמו מאד שמיעתו ויכולת הדיבור שלו . לימים ועד סוף חייו פגע הדבר גם בהשתלבותו בחברה, וכך גם בחולדה. מגיל צעיר היה חבר בתנועת הנוער הציוני ומאד פעיל בה. רוב חבריו עלו לארץ ישראל בדרך בלתי לגלית ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה. אפרים נשאר, שקוע בעבודתו ובתפקידיו בתנועה. בספטמבר 1939 פורצת המלחמה, ורשה מכותרת ומנהלת קרב נגד הגרמנים, אך נכבשת. חודשיים אחר הכיבוש הגרמני, עזב אפרים את ורשה יחד עם אביו. האם נשארה "לשמור על הבית".  הם נסעו לאזור שנשלט ע"י ברית המועצות ובהמשך נסעו לרוסיה עצמה, לאזור הרי אורל. שם  בילו את כל שנות המלחמה עד לסיומה.  בתקופת המלחמה הצטיין אפרים בעבודה בתעשייה הביטחונית וצוין על כך לשבח ואף עוטר במדליה. עם סיום המלחמה חזרו אפרים ואביו לפולין עם כוונה לעלות משם ארצה. בפולין הצליח אפרים לחדש קשרים עם התנועה ועם חבריו מימים עברו, הבריח את הגבול עד איטליה ומשם במסגרת תנועתית עלה ארצה באוניית מעפילים (לבדו – אביו עלה זמן מה אחריו). הבריטים עצרו את האוניה ואנשיה נשלחו למחנות בקפריסין, שם שהו כשנה עד הכרזת המדינה, שחרור כל העצורים ועליה ארצה.

  עם עלותו ארצה ניסה ליצור קשר עם חבריו לתנועה שבנו את קיבוץ ניצנים. הניסיון לא צלח כי רובם היו עדיין בשבי המצרי. אפרים לא המתין לשובם והעדיף להתחבר מיד לקיבוץ. הוא הצטרף לקיבוץ חולדה (1948) וחי בו עד יומו האחרון. הענפים הבולטים שעבד בהם – גן-ירק ונוי. העבודה הייתה מרכיב חשוב בחייו של  אפרים.  תחביביו לשעות שלאחר העבודה היו איסוף מטבעות, מדליות, בולים וספרים. הוא התעניין במיוחד בספרות, בנושאים כמו היסטוריה, תנ"ך וארכיאולוגיה.   אפרים שלח ידו גם בתרגום מעברית לפולנית ואף תרגם חלק מספריו של עמוס עוז לשפה זו.

בן כ- 82 היה במותו. יהא זיכרו ברוך