בק גיזה

נולדה :  6.5.1910   /  כ"ז  ניסן תר"ע

נפטרה :  17.11.1974  /  ג'  כסלו תשל"ה

על גיזה שהייתה ואיננה עוד

  עם כול היותנו מודעים לגורלו הסופי של האדם, לדאבוננו המוות פוקד אותנו בשנים האחרונות, ורבים מחברינו זונחים אותנו בזה אחר זה ומשאירים צלקות שאין להן מרפה. וזאת עוד בטרם הגיעו חברינו לגיל הגבורות. רובם רק עברו את גיל ה- 60 של חייהם, ולמרות תוחלת החיים שהתארכה בתקופה זו של שנות חיינו.

  וכך קרה גם הפעם. גיזה אשר הרגשנו מדי יום ביומו את נוכחותה והיינו רגילים לראותה תמיד פעילה ותוססת – לפתע נחטפה מבין החיים ביום בהיר אחד, וקשה מאד להשלים עם העובדה שכך תמה פרשת חייה.

  גיזה, שידעה לחיות את חיי הבדידות שלה ולמלאם תוכן, סדר למופת, לקבוע עיתים מדוייקים לכול עיסוק ועיסוק, שמיעת מוסיקה, צפייה בטלביזיה בתכניות מיוחדות, סריגה שיצרה במו ידיה כול פעם כמוצג אמנותי מיוחד במינו, ועוד עיסוקים רבים אחרים.

  ומעל לכול – ידעה לקדש את שעות העבודה שלה בדייקנות מרבית ובמסירות רבה. ידעה להיענות לבקשות פרטיות של כול אחת מאיתנו לחוד. ועל כן ידענו לא פעם לסלוח לה על רוגזתה, כאשר העבודה שהוקצתה למענה לא הייתה באותה דייקנות שהייתה רגילה לה למען הסדר הטוב.

בתקופות של מתח ושל מלחמות – והם לדאבוננו לא מעטות היו בשנים האחרונות – הייתה גיזה הפרשן הצבאי שלנו, בין עובדות מחסן הבגדים שלנו. תמיד שמעה חדשות מדי שעה, והייתה מוסרת לכולם על המתרחש בארץ ובעולם.    

  גיזה שהייתה בקיאה ומצוייה בהרבה שטחי חיים שונים ומגוונים – גם עולם המסורת היהודית והמנהגים היהודיים – היה קרוב ומודע לליבה. הייתה מבית יהודי ומסורתי בחוץ לארץ. ואולי בזכות כך – מותה בא עליה כחטף, מוות כזה אשר בליבו של כול אדם מקננת המחשבה והתפילה שיוכל לשרת את עצמו עד יומו האחרון. ולא פעם בשיחותיה, הייתה גיזה מדברת על מוות כזה. והיא הן זכתה לזה.

בת 64 הייתה במותה. זכרה יהיה שמור איתנו.

טובה כהן