בר-טורא גינה

נולדה : 11.3.1912   /    כ"ד אדר תרע"ב

נפטרה :  22.2.1984  /  י"ט אדר תשמ"ד

הייתה פעילה בחוגים האקדמיים בלבוב ומטעמם יצאה להכשרה. כאשר פלוגת ההכשרה לא הרוויחה די צורכה, התארגן חוג לאומנות והופיע בערבי שירה, כשהכוכבת היא ג י נ ה. בשנת 1938 הגיעה לחולדה והשתלבה בטיפול בילדים, אחר כך לימדה עברית באולפן. בפעילותה בוועדת תרבות גילתה גישה מקורית לבעיות התרבות של חיי הקבוצה. במשך עשרות שנים הנעימה בקולה הערב את מסיבות החג בחולדה. הגורל התאכזר לה כשלקח אדם שחדוות חיים ועליזות נפש היו טבועים בדמו והפך אותו לאישיות מתוסכלת עם רוח נכאה, לקח אדם שריקוד ומחול היו מהפעילויות הבולטות שלו  - והפך אותו לנכה, עם חצי גוף משותק – מוגבל בתנועה.

בת 72 הייתה במותה. יהא זיכרה ברוך  

לזיכרה של גינה

שוב פקד אותנו השכול. אני עדיין רגילה להסב את ראשי בהיכנסי לחדר האוכל לעבר השולחן אשר על ידו הייתה יושבת, אבל לשווא, גינה איננה.

את גינה הכרתי עוד בפולין, גרנו יחד בקומונה של הנהגת התנועה. התיידדנו מאד, אהבתי בגינה את פתיחותה, את העליצות שבה, את הפעלתנות, ואת הסגולה לקשור קשרי ידידות. אהבתי לשמוע את גינה שרה, בעיקר שירי נשמה. זכורתני לפנות ערב אחד, במושבת קיץ בחוץ לארץ, וגינה שרה אז את השיר: "יד ענוגה הייתה לה... " ישבתי כולי קשב. היה בשירתה כול כך הרבה ביטוי שהוקסמתי ממנה. זה היה כאמור בעיר לבוב.

  גינה ואברהם עלו לפני שובי ארצה (משליחות בפולין), כשחזרתי מהשליחות התעניינתי לדעת איך גינה התאקלמה בחולדה. הופתעתי לראותה מתפקדת ומעורבת בחיי הקבוצה אחרי זמן כל כך קצר, תכונותיה היסודיות סייעו לה גם במציאות הארץ ישראלית. כי היה לה לגינה רצון חזק והיא ידעה להתגבר על קשיים.

זכורה לי עבודתי עם גינה בהוראה באולפן. היא התמסרה לעבודה זו וחיפשה דרכים להעלות את עניין התלמידים בלימודי השפה העברית.

בפעילותה בוועדת התרבות גילתה גינה גישה מקורית לבעיות התרבות של חיי הקבוצה. את הערב המוקדש לשואה סידרה בחוץ בפעם הראשונה גינה. עד היום מוסיף לשמש דגם זה לציון הערב. הייתה זו עבורה תקופה של פעילות מבורכת, עד שפתאום קרה האסון, גינה חלתה וחייה השתנו. בהתחלת המחלה, אחרי השוק הראשון, גינה התכוונה להילחם נגד מצב זה. יתכן שהאמינה שתוכל להתגבר ושוב היא תשוב למצבה הקודם. באותו זמן הייתי עוזרת לה בקריאה, בכתיבה, היא עשתה זאת בהתמסרות רבה, כדי לא להינתק מחיי אדם בריא. היא המשיכה לתפקד בהרבה שטחים ולא נכנעה, הייתה מחפשת כול מיני עבודות, כעין ריפוי בעיסוק ושמירה על המורל.

גינה גם שמרה על הופעתה החיצונית, תמיד הייתה מסודרת, מטופחת, אמנם כבר לא פעילה כמו קודם אבל עדיין באה לשיחות הקבוצה ומתעניינת בכול מה שקורה בקבוצה. לפני מספר חודשים השתנתה גינה. כנראה לא היה לה יותר כוח להילחם במחלה הקשה והיא נכנעה לה. תמיד אזכור אותה כמו בזמנים הטובים שלה – פעילה ומפעילה.

פרידה פרימס