הס משה

נולד : 16.10.1910  /  י"ג תשרי תרע"א

נפטר :  7.3.1983   /   כ"ב אדר תשמ"ג

נולד בכפר קטן בגליציה המזרחית. היה מהראשונים שעמדו על חשיבותה של ההכשרה בחינוך לקראת העלייה לארץ ישראל. הוא הראשון ב"גורדוניה" שלא חיכה שהמרכז יגיש לו מקום הכשרה אלא כיתת רגליו בין בעלי אחוזות יהודיים ובין בעלי משקים גדולים שלא בידי יהודים, כדי להשיג מקום הכשרה לפלוגה של חלוצים המצפים להכשרה בכיליון עיניים. עלה ארצה באוקטובר 1929  והתערה מהר בעבודה ובחברה בחיי הקבוצה בחדרה. בשנת 1930 יצא כאחד משנים עשר חברי הפלוגה המקובצת לשקם את הריסות חולדה מימי המאורעות של שנת תרפ"ט 1929.

  היה מהבולטים והמיוחדים שבין חברי הגרעין הראשון בחולדה. ניהל את כרם הזיתים והקים את בית הבד. בימי המדינה הראשונים גויס לפעולה התיישבותית ולטיפול בישובים צעירים.

בשנותיו האחרונות הקדיש את זמנו לטיפוח ענף יצוא פרחים וצמחים יבשים וצבועים.

לדמותו של משה הס

שני קווים עיקריים מאפיינים את דמותו של משה בתור חקלאי:

א.    היצר למחקר. ב. הדחף לניסויים מתמידים.

  קווים אלה הייתה להם השפעה רבה על מהלך חייו. משה היה שנים רבות מרכז ענף כרם הזיתים בחולדה, אבל עסק גם בניסויים של הרכבות עצי הזית בזן יותר גדול ויותר מתאים למאכל. הוא גם ניסה שיטות גיזום שונות של העצים העתיקים כדי להחדיר בהם את קרני השמש ולקבל תמורת זאת זיתים יותר גדולים. כאשר כיהן   כרכז הפלחה בחולדה גם אז רצה להכניס זנים חדשים למערכת הגידולים אצלנו. בהיותו מרכז המשק, חלם תמיד על הגברת כמות מי הגשמים העומדים לרשות המשק, והיו לו תכניות של פריסת יריעות פלסטיק מ"פוליאטילן" על הגבעות בכדי לאגור מי גשמים לימות הקיץ.

  כאשר נקרא על ידי מוסדות התנועה להיות מדריך של קיבוץ יוטבתה שעלתה אז להתיישבות בדרום הערבה, הוא השפיע על המוסדות וגם על חברי קבוצת יוטבתה לעשות ניסוי מיוחד במינו בתנאים של המקום לגדל בערבה את הפרות הישראליות, לפתח רפת של פרות גזעיות, כדי לייצר חלב ותוצרת חלב עבור העיר הדרומית אילת ושאר אוכלוסיית הנגב שעוד יבואו להתיישב במקום. כאשר המשימה הצליחה משה הס שפע התרגשות והתלהבות, וראינו ואותו בזמן ההוא ממש קורן מאושר. עם התקרבותו לגיל הפנסיה, כאשר חובת יום העבודה המלא לא רבצה עליו, החליט להגשים את חלומו מיני אז ונסע ללמוד בפקולטה לחקלאות. שם עסק במחקרים ובניסויים והתמחה בענף הפרחים. משה גידל וטיפל בזני פרחים שונים תוך חיפוש אחרי פרח המתאים ליצוא. חלק מניסיונותיו העביר לכאן ועשה ליד ביתו בחולדה, היה מכין שטח קרקע קטן, שם היה זורע, שותל גידולים של פרחים שונים, וכן של עצי מטע, כגון האפרסק הננסי, וחשב שעם היקלטותו במטע, יאפשר עבודה קלה לקשישים, הודות לגובה הנמוך של העצים. שנות עבודה רבות וניסויים הקדיש גם לנושא צביעת פרחים, ובעיקר צביעת העלים כדי להתאימם ליצוא.

  בשנים האחרונות נמצא פרח מזן השום, הגדל בצורה טבעית באדמות חולדה וגם במקומות אחרים. פרח מרהיב ביופיו, בצבעיו ובצורתו הכדורית הנאה. משה חיפש דרך לגידול הפרח בכמויות גדולות למטרת יצוא. בזמן האחרון היה לו מידע על הימצאות הפרח –בצלון השום – הגדל באופן טבעי בעמק יזרעאל. משה עם מומחים מהפקולטה לחקלאות נסעו לעמק לחפש את הפרח ושם, בעת חיפושם בגבעות העמק לא עמד בו ליבו ונדם לנצח.

הלך מאיתנו משה הס, בעל החלומות, החזון והניסויים. 

יהא זיכרו ברוך       

חנוך קמינסקי