ונזכור את כולם...
לינדר ישעיהו
 לינדר ישעיהו (שעייה)

נולד:   4.6.1907   /   כ"ב סיון תרס"ז     

נפטר:   14.1.1993   /   כ"א טבת תשנ"ג      

ראשון הראשונים, העולה הראשון מתנועת גורדוניה, הלך לעולמו. שורת המייסדים מצטמצמת והולכת בצורה מדאיגה. נעלמים מנוף חיינו חברים, אשר הודות למסירותם ידעה הקבוצה להתגבר על כל המכשולים ולהחזיק מעמד תוך אחריות למופת. שעייה שייך היה לאותו סוג של חלוצים, אשר היו הגרעין המלכד והמוביל בחבורת הראשונים. לאחר 18 שנים של עבודה משותפת בארכיון, הכרנו איש את רעהו, ידענו את אופיו, את התמדתו ואת מסירותו לעבודה ולצוות הפעיל במקום.

  שעייה גדל בתנאים בלתי רגילים בעיירת גבול בין רוסיה ואוסטריה ואחר כך בין פולין לרוסיה הסובייטית. במלחמת העולם הראשונה, עם כיבוש גליציה המזרחית ע"י הרוסים הוגלו יהודי הכפר לפנים רוסיה, מטעמי ביטחון. להיות פליט בעתות מלחמה אינו שייך לאושרו של האדם, שעייה סיפר לנו רבות על ימי פליטות אלה. לגורמי ההשפעה החזקים על בני העיירה הושיאטין, יש לקחת בחשבון את אווירת החסידות, בזכותו של הרבי מפורסם מעיירה זו.       

  בחולדה שעייה עבד בעבודות חשובות: בפלחה, בכרם הזיתים במשך שנים רבות, ובמקביל במשך שנים רבות באינסטלציה ובטיפול במקורות המים של הקבוצה. במסגרת תפקידו זה הגיע ב"שבת השחורה", בסוף יוני 1946, לטפל בבעיית מים בפרדס ליד נען ושם נתפש ע"י חיילים בריטים, ומצא את עצמו כלוא עם רבים מהישוב היהודי, במחנות מעצר בריטיים. בתחילה בלטרון ולאחר מכן במחנה רפיח במשך מספר שבועות עד ששוחרר. עם הקמת ארכיון "האיחוד" גויס לעבוד בארכיון מתוך קו מנחה ברור: שראשוני העולים יהיו גם ראשוני העובדים בארכיון. בארכיון היה שעייה ממונה על מדור הפרסומים. שעייה היה יהודי שורשי אשר הצטער כל חייו על שהחיים היהודיים רוקנו מתוכנם המסורתי על ידי האמונה בסוציאליזם. שעייה בנה לו מבצר מגן מפני השכחה וההתעלמות מחייו היהודיים, כמו בבית שם בעיירת הגבול שלו. הוא הקים לו ספריה בסיסית של ספרי קודש, עיין בהם בשעות הפנאי וחי לו את החיים הרוחניים כפי שהיה רגיל שם, כמעט. שעייה היה בעל גאווה אישית, התווכח רבות עם כל אחד, והיו לו דעות מוצקות, לפעמים נחפזות. ידע לעמוד על שלו, תוך ניסיון לשכנע את הזולת בדרכי נועם והיגיון. בגיל 22 הגיע ארצה ולא הספיק בתנאי החיים הקשים שם בגולה לעבור מסלול לימודים מסודר ופורמאלי. כל חייו חלם על לימודים, על השתלמויות. השתתף בחוג ליהדות שהתקיים בתנועה עד לסגירתו. בחודשים האחרונים לחייו, בעת המחלה האחרונה, מיעט לשוחח, היה מופנם לחלוטין ושקוע במחשבותיו.   

הלך לעולמו יהודי יקר, חלוץ מסור, בעל משפחה נאמן. בן 85 היה במותו.

יהי זיכרו ברוך

אריה אבנון

תגובות

אין כרגע תגובות. היו הראשונים להגיב.

הוסיפו תגובה.

Only registered users may post comments.