נולד :  13.3.1909  /  כ' אדר תרס"ט

נפטר :  18.7.1969  /  ג' אב תשכ"ט

  מראשוני עולי הקבוצה הראשונה לחולדה. בכל שנותיו בחולדה נשא בעול העבודה ובמילוי תפקידים שונים, החל בפרדסי חדרה, עבודה במכונות חקלאיות, תקופת הגנה ומחתרת, תקופת הנוטרות.

  מבין כובשיה הראשונים של חניתה, ממשתתפי הקורס הראשון של מא"זים – שנים ארוכות של פעילות ביטחונית ותפקידים מרכזיים בקבוצה – ריכוז משק ומזכיר הקבוצה.

בן 60 היה במותו. יהא זיכרו ברוך

על מות יצחק

  אין בפינו מילים לבטא את גודל האסון והאבידה לשרה, למשפחה, לבנים, לנכדים ולבית חולדה כולה. ידענו את איום המחלה שקיננה בליבך. אבל קיווינו והתפללנו, שבכוח השקט הנפשי וההרגשה הטובה שמשפחתך יצרה סביבך תוכל ותדע להתגבר ולהמשיך את חייך איתנו עוד שנים רבות. והנה נלקחת מאיתנו בטרם עת. 

  משחר נעוריך הצטרפת אלינו, ואת מיטב כוחותיך השקעת בתנועה, שהיית מראשוני עולי קבוצתה הראשונה ארצה, ויחד עם קומץ חברים הקמתם את הבית הזה, מימי חדרה ועד היום. ותמיד מהראשונים, לעול בעבודה ובמילוי התפקידים השונים והרבים בקבוצה, החל מעבודת המעדר והטוריה בפרדסי חדרה, העבודה במכונות החקלאיות, תקופת ה"הגנה" במחתרת, תקופת הנוטרות, מבין כובשיה הראשונים של חניתה, ממשתתפי הקורס הראשון של מא"זים שנים ארוכות של פעילות ביטחונית, ותפקידים מרכזיים בקבוצה: ריכוז משק ומזכיר הקבוצה, ובכולם מסירות ודבקות, בכל נפשך ומאודך. כנראה שחיי האדם נשחקים בחיים אינטנסיביים שכאלה בתקופתנו זו, ובתקופה האחרונה, של מה תביא מהדורת החדשות, כל שעה, כל יום, לכל אחד מאיתנו.

  כי יש חוט מקשר בין העפלתם של יצחק מחבריו לחניתה ולחולדה לפני מספר עשרות בשנים לבין הקרב שהתנהל רק הלילה, ובו נפלו בני חניתה, גבת, עין חרוד ואחרים – חוט אחד בין מקימי חולדה מהריסותיה לפני כ- 40 שנה לבין מלחמתנו אנו היום בכול גבולות הארץ [מלחמת ההתשה].

  נעקר מאיתנו אילן ענף, רב שורשים ופורה מנופה של חולדה, ואין בפינו תנחומים ברגע זה, לא לשרה, לא לילדים ולא לנכדים. אלא שבזיכרון מתמיד של יצחק ופועלו בתוכנו, ביודענו להעריך את החיים, את צלם האדם שבקרבנו – נדע גם למצוא ביטוי לזיכרון, לאבל הפוקד אותנו, שהם חלק מהחיים.

יהא זיכרו ברוך ושמור איתנו לעד 

קווים לדמותו של יצחק ז"ל

  הכרתי את יצחק מאיר ז"ל היכרות יסודית בעת תקופת הנוטרות, עת היינו במשך חודשים ושנים "מבלים" את זמננו בסיורים ובוויכוחים בלתי פוסקים... "על כל בעיות העולם". נדמה שלא פסחנו על אף אחת מהן. למרות חילוקי הדעות – הכל היה מסתיים בחיוך מלבב ומאמת על ידי כך את האמרה העממית: "הסוף טוב – הכל טוב". נעקר מתוכנו חבר – אדם. יהא זיכרו ברוך