נולד :   15.3.1907    /  כ"ט אדר תרס"ז

נפטר :  4.5.1985   /   ט"ו סיון תשמ"ה

  נולד בעיירה בסלובקיה. עוד בעיירתו ספג את אהבת היהדות וחי את כל חייו בהשפעת המסורת היהודית. בעת מלחמת העולם השנייה היה בכמה מחנות ריכוז. לאחר המלחמה, בשנת 1949, עלה לארץ וחי זמן קצר בירושלים ואחר כך כ- 5 שנים שהה בבית זית, ומשם עבר לחולדה.

  החל לעבוד בגן הירק, ואחר כך עבד ברפת קרוב ל- 25 שנים. בהמשך חייו, כשלוש שנים עבד בכריכת ספרים, מקצוע שבו עסק עוד בחו"ל.

בן 78 היה במותו. יהי זיכרו ברוך.

על קיברו של יהושע

  אנחנו עומדים המומים בעת הפרידה מחברנו יהושע. ידענו על מחלתו הקשה אך האמנו שהכוח הבלתי רגיל שעמד לו כמה עשרות שנים, מאז פרוץ מלחמת העולם השנייה, יעזור לו להתגבר גם הפעם, אך הוא נכנע.

  יהושע היה בן השרידים האחרונים מדור מופלא של יהדות שורשית מסלובקיה שלא ידע פשרה של התבוללות ונשאר נאמן בלב ובנפש למסורת אבותינו. הוא עוד היה שייך לדור שחזה שתי מלחמות עולם ומעטים מדור זה שנשארו בגולה האירופית שרדו כדי לראות את עצמם גאולים וחופשיים. יהושע אך הקים בית ומשפחה בסלובקיה כאשר באה המלחמה האכזרית מכולן וטלטלה אותו, ספק כפליט ספק כשבוי ממחנה למחנה, בעבודת כפייה והוא עמד בכל התלאות שאין ביכולתם של היסטוריונים או סופרים לתארן, או שאין ביכולתנו כיום להאמין כי אכן היו הדברים, והעדים המעטים הולכים ומסתלקים מאיתנו.

    על אף כל אלה, שמר יהושע על צלילות מוחו ועל חיוניותו, הצליח למצוא אחרי השואה את אשתו ואת ביתו ולעלות איתם בייסורים כדי להתחיל חיים חדשים בארץ ישראל. הוא הצליח בכך יותר מאשר אלפים רבים וזה בזכות עבודתו. כאן הוא לא ידע פשרה והיה לעובד מסור שיכול לשמש מופת לרבים, ולצעירים ממנו. מוסר עבודה גבוה הוא אשר אפיין אותו כל זמן היותו איתנו בחולדה, החל משנות ה- 50 המוקדמות. להיות הראשון בבוקר בעבודה ולהתחיל את החליבה בכל התנאים. אנו חייבים לומר ולהצהיר שמעולם לא איחר לעבודה.

  מי מאיתנו יכול לומר שהוא מאושר. איננו יודעים גם אם יהושע היה מאושר, על כל פנים הוא מעולם לא התלונן אבל ראה נחת בתחום המשפחה. השיא את בנותיו וזכה לראות נכדים ונינים. מה עוד ניתן לבקש, מה עוד יכול היה לדרוש יהושע האיש הצנוע, נעים ההליכות שלא ביקש הרבה לעצמו והסתפק במה שהיה. את חובותיו כלפי הציבור מילא בתחום העבודה מעל ומעבר למה שמותר היה לצפות ממנו. לאחר העבודה הוא הסתגר מבלי לבזבז זמן על שיחות בטלות חסרות תכלית, אך הוא לא החמיץ הזדמנות להשתתף עם הציבור בהרצאות להרחבת הדעת ולטיולים להכרת הארץ.

  כאשר העבודה ברפת קשתה עליו, והוא כבר בן שבעים, והיה נאלץ לפרוש ממנה לא פרש מעבודה כי אם חזר למקצועו שלמד עוד בסלובקיה, וסידר לעצמו בית מלאכה קטן לכריכת ספרים. רבים רבים, ובייחוד בית הספר, נהנו מעבודתו המדויקת והמקצועית וכך נשאר פעיל ותרם את חלקו כמעט עד יומו האחרון לכולנו.

כך יישאר בזיכרוננו האיש הישר והצנוע שלא חיפש יוקרה אך ההכרה הנכונה של הציבור לא נשללה ממנו.  

על יהושע

ידידות ארוכת שנים הייתה ביני לבין יהושע ז"ל. כאשר למדתי עם חוה ביתו באותה כיתה ביקר כמובן לא פעם ובשפה משותפת, סלובקית, התעניין איך אני מסתדר בקיבוץ כאשר הורי נשארו בחו"ל. לאחר שנים כאשר יהושע וחנה הצטרפו למשק והורי עלו מצ'כוסלובקיה הפכו שתי המשפחות להיות ידידות קרובות. לאחר מכן עבדתי עם יהושע שנים בענף הרפת. כבר סופר ועוד יסופר על מסירותו בענף זה. כל בוקר, קיץ וחורף בשעה 3.30 לפנות בוקר המים כבר רתחו בקומקום ולאחר שתיית קפה החלה החליבה.

  גם כיום כאשר אני יוצא בשעות הבוקר בדרכי העירה בעוברי ליד מכון החליבה, נדמה לי לעיתים שאת קולו של יהושע אני שומע מוביל את הפרות.   

אברהם גרוס