פרופר יהודה(מקס)

נולד:  ספטמבר 1923  /   תשרי תרפ"ג

נהרג:  7.6.1948  / כ"ח ניסן  תש"ח.

  יליד טפליץ-שיינאו שבצ'כוסלובקיה וגדל בפראג בבית ששימש מרכז לפעילות ציונית ולאכסניה לאורחים מהארץ. אביו היה מנהל בנק וחבר "פועלי ציון". כשפלשו הנאצים לצ'כוסלובקיה כבר היה יהודה מעבר לגיל "עליית הנוער" והוריו שלחוהו בדרך ההעפלה עם דודו ודודתו.  עלה לארץ מפראג צ'כיה עם פרוץ מלחמת העולם בשנת 1939, באנייה 'טייגר הול'. לאחר שהוחזק במשך מספר ימים במחנה צריפין הצטרף לחברת הנוער העולה בדגניה א'. שם התחנך שנתיים. לחולדה בא עם החברה הזאת להשלמת הכשרתו. התגייס לבריגדה היהודית ושרת במשך 5 שנים בצבא. פעל במדבריות המזרח התיכון, במצרים ואיטליה. גילה אומץ לב בפעולת ההצלה של מכוניות השיירה לירושלים,  שהותקפה במרץ 1948 ליד היער. התגייס לצבא והצטרף ל"גבעתי" ומטעמה נשלח לפעילות בקיבוץ ניצנים עם בוא הפלישה המצרית. ביום נפילת קבוצת ניצנים בידי המצרים – נפל גם יהודה.

קבור בניצנים בן 25 שנה בנופלו.

יהי זיכרו ברוך

על יהודה הרע הטוב

במשך חודשים רבים היה עוד זיק של תקווה בליבנו שאולי בכול זאת חי יהודה ואף יחזור אלינו. לא רצינו להשלים עם הידיעה הקצרה: נעדר". צפינו בחרדה עמוקה לאות חיים אך הוא בושש לבוא. ורק עם שובם של פדויי השבי ממצריים, נודע לנו הכול. יהודה נפל כגיבור בקרב האכזרי בקבוצת ניצנים.

  עלה ארצה מפראג עם פרוץ המלחמה בשנת 1939 באנייה "טייגר היל". הצטרף לחברת הנוער העולה בדגניה ב', שם התחנך במשך שנתיים. בא לחולדה עם החברה הזאת להשלמת הכשרתו. התגייס לבריגדה היהודית ושירת במשך 5 שנים בצבא. פעל במדבריות המזרח התיכון, במצריים ובאיטליה. אף פעם לא הסתפק בפעולות הרגילות ושאף למלא תפקידים מיוחדים, מסוכנים יותר. בפעילותו למען שארית הפליטה הראה הקרבה ללא גבול ובסוף נידון ע"י הבריטים למאסר בגלל הפעולות האלה. היה איש רציני ומסור לכל תפקיד אשר הוטל עליו. תמיד בין הראשונים במקומות הסכנה. זכורה פעולת הצלת מכוניות השיירה שהותקפה ב- 31.3.1948 על יד היער שלנו. בתוך מטר יריות פעל בעוז רוח ובאומץ לב היוצאים מגדר הרגיל. הוא הצליח אז להוציא כמה מכוניות מלוע הכנופיות ואף הציל תותח, שהיה מיועד ללוחמי ירושלים הנצורה. רבים מאנשי השיירה ההיא שאלו עוד הרבה פעמים לשלום הבחור האמיץ. זמן קצר אחרי כן התגייס מרצונו הטוב ונשלח לפעולות בנגב, עם בוא ימי הפלישה המצרית. ביום נפילת קבוצת ניצנים נפל בקרב, ב- 7.6.1948. אדם יקר, אח ורע, מהטיפוסים המעולים והמסורים ביותר. אוהב את ארצו ומולדתו ללא גבול. למען חרות עמו וארצו הקריב את חייו הצעירים.

זיכרו לא ימוש מליבנו

יהודה פיליפזון