ונזכור את כולם...
צוקרמן ריבה

צוקרמן ריבה

נולדה :  20.1.1916   /   ט"ו בשבט תרע"ו

נפטרה :  20.4.1985  /  כ"ט ניסן תשמ"ה

  גדלה בבית ציוני ועברי. הצטרפה לתנועת "גורדוניה" בבסרביה. הייתה בהכשרה בנטעים ואת רוב שנותיה עשתה בחולדה. עבדה כל השנים במחסן הבגדים. בת 69 הייתה במותה. יהא זיכרה ברוך

דברים על קברה של ריבה

  בעומדנו היום ליד תל מנוחתך האחרונה, אנו נפרדים היום מריבה, שזה מספר שנים הדאיגה אותנו מחלתה האנושה, אבל לא פיללנו לקץ מהיר כזה, ועל כן רב ההלם לאבידה הפתאומית. בצער רב אנו נפרדים היום ממך, לאחר היכרות וחברות של למעלה מ- 50 שנה.

  בואה לתנועה היה טבעי ומובן מאליו כי מבית ציוני ועברי באה אלינו. ואין זה מפליא שעל כותל המזרח בביתם של ריבה ושפטל בחולדה מתנוססת עד היום התמונה האותנטית המוגדלת של כנס ציוני רוסיה, בשלהי מלחמת העולם הראשונה בעיר מינסק, בה השתתף אביה ז"ל, בין נציגי יהדות בסרביה וברוח זו גידל וחינך את ילדיו. אלה היו השורשים של הבית, תופעה לא שכיחה בימים ההם. חן נעורים רב וצליל קולה הערב ליוו והעשירו את חיינו המשותפים, בפגישות ובכינוסים שונים של התנועה, בהכשרה, בהיותנו בנטעים וברוב שנותיה בחולדה. בגאווה טיפחה את משפחתה המתרחבת, הבנות והנכדים. וליבנו היום עם המשפחה כולה, שושנה, לוסיה ולמשפחותיהם, לעמוס שבמרחקים היום, אשר כה אהב אותה וראה בה את מרכז המשפחה. ליבנו לבנות ובמיוחד לשפטל שביתו התרוקן מהיד המכוונת והלב האוהב. בחול המועד פסח, עת התכנסנו בנטעים במלאת 50 שנה לעליית חברי "ביצור" לארץ, רבים שאלו ודאבו את היעדרה של ריבה, אבל לא ציפינו להסתלקותה המהירה והפתאומית מחיק החיים שבכוחות על אנושיים נלחמה על חייה.

יהא זיכרה ברוך,

צבי בוטניק   

תגובות

אמוץ פלג
אמוץ פלג
Friday, August 29, 2014 1:47 PM

אמא שלי,
ריבה זילברמן - צוקרמן, נולדה בעיירה קטנטונת בשם טטרבונאר לא רחוק מאודסה. בעיר לא היה חשמל והמים זרמו במעיין קטן וזך במרכז העיירה. אמא שלי הצטרפה לתנועת הנוער "גורדונייה" ושם הכירה את אבי, שפטל צוקרמן. אבא של ריבה, סבי, היה ציוני נלהב, ואפילו השתתף בקונגרס הציוני השני. במקצועו הוא היה רוקח ובאותה עת רוקחים היו כמו רופאים כלומר, החולה הסביר את מצבו והרוקח ערבב אבקות, נתן הוראות וריפא אותו.
אבי, שפטל, גר בעיר גדולה יותר שנקראה אקרמן והיום קוראים לה ביילגורוד-דנייסטרובסקי, אף היא ליד אודסה. בשלב מסויים, אבא שלי היה בהנהגה הראשית של תנועת "גורדונייה" וערך את עיתון התנועה (במכונת כתיבה בעברית, שהייתה די נדירה). אבא למד מהגן עד גיל 18 בבית ספר עברי שהיה שייך לרשת בתי ספר בעברית בשם "תרבות". רמת השפה הייתה גבוהה. היו בתי דפוס באירופה (בין השאר בוורשה ובברלין) שהדפיסו ספרים הן לקריאה והן ללימוד. בין הספרים היו גם ספרי מופת שתורגמו לעברית למען התלמידים. רשימת הספרים שהם למדו, מרשימה ביותר. לאחר נישואיהם, עלו הוריי לארץ ישראל והצטרפו לגרעין שהתיישב במושב נטעים. הם חיו שם שנתיים ועסקו בחקלאות. אחרי שנתיים, בשנת 1938, הם עברו לקיבוץ חולדה שהיה זקוק לאנשים צעירים חדשים, לאחר שהקיבוץ סבל ממחסור וממחלות קשות שאף גרמו למוות. סבי מצד אמי, צבי זילברמן, כתב להוריי: "עליכם לעשות כל מאמץ כדי לעזור לחולדה, בשל מצבה הקשה".
נילי עוז

הוסיפו תגובה.

Only registered users may post comments.