נולד:   30.4.1981   /   כ"ו סיון תשמ"א

נפטר:   19.3.2002   /   ו' ניסן תשס"ב

  טל נולד ב- 30.4.1981, בן ראשון לנו, אח ראשון לניצן ביתנו. כבר בלידתו בלט, בשל משקלו – 4.900  ק"ג. טל, שאהב מאד ספורט, הראה את נטיותיו בגיל צעיר מאד. כבר בגיל תשעה חודשים החל ללכת, בהגיעו לגיל שנה החל ללמוד את רזי משחק הכדורגל מידי אביו. החיים בקיבוץ, הדשאים, החופש האינסופי, התאימו מאד לטל שהיה ספורטאי מבן ומלידה. בהיותו בן 3.5 נולד ניר, ילדנו השלישי. בשנות חייו הראשונות התחנך טל בבתי הילדים ובגן של הקיבוץ. כאשר היה בכיתה ד', עברו כל ילדי חולדה ללמוד בבית הספר בקיבוץ נצר סירני. החברה גדלה מאד ומאותו זמן אנו רואים אצל טל את מה שלימים הפך להיות מוטיב חשוב ומרכזי בחייו – חיי חברה, דאגה והתעניינות אינסופית בחברים, עזרה לזולת ומתן ההרגשה לכל הסובבים אותו "שיש על מי לסמוך".                       טל היה לאורך כל הדרך דמות מרכזית בחיי הסובבים אותו. החברות הייתה אז חשובה מהלימודים, אם כי טל דאג תמיד להיות בסדר. בגיל 13 בר מצווה. הייתה מסיבה יפה וטל היה חתיך לא רגיל. טל לא עלה לתורה מתוך בחירה, ובלי שאנחנו נכפה עליו. תמיד טען שיש דברים יותר חשובים בחייו. הבונוס הגדול – טיול להולנד, לחברנו קייס, שעשה לטל כייף לא רגיל, ובעשרת ימי הטיול אף לקח אותו ל"יורודיסני", דבר שהיווה חוויה ענקית בחיי טל. נראה לנו שאז החליט להתחיל לעבוד, ולחסוך כסף לעוד ועוד נסיעות.

  תיכון – בבית הספר האזורי בגבעת ברנר, החברה גדלה, ובחלק לא קטן מהיום-יום היו דברים יותר חשובים מלימודים. הימים עברו, יותר ויותר אנו פוגשים את ה"אופי החברי" של טל, הן בטלפונים הרבים שמגיעים לביתנו, בפגישות עם מוריו ובהערות בתעודות שלו. לצד ציונים מצויינים בתחום הספורט, וציונים טובים בנושאים אחרים, תמיד-תמיד מציינים לשבח את האחריות האישית, את העזרה לאחרים, מנהיגות בחברה, וכמה כייף שטל בסביבה. נראה לנו שכבר אז, בתחילת התיכון, גמלה בטל ההחלטה להגיע ליחידה מובחרת. לצד מסרים של "לתת" בבית, גם בבית הספר הדגישו את חשיבות התרומה למדינה, לצבא. טל עבר קורס צלילה "כי אולי זה יעזור לי בעתיד". טל החל לעשות אימוני כושר, רץ, הרים משקולות, התייעץ, ועשה למען העתיד.

  בגיל 16 החל לעבוד במלצרות על מנת לממן לעצמו דברים שונים. כבר אז עשה חשבון, כמה כסף יהיה לו בסוף בית הספר, מה יספיק לעשות לפני הצבא, ואף החל לתכנן את מעשיו לאחר הצבא. בכיתה י"א נבחר למשלחת בית הספר לנסוע לפולין, דבר שאנו היינו מאד גאים בו. לקראת נסיעה זאת, עברו הנערים תכנית מיוחדת, שמאד גיבשה אותם, וחבורה זו נשארה בקשרים נפלאים ומיוחדים במינם עד ימים אלה.

  סוף י"ב. טל כמובן בין כוכבי ערב הסיום! והחבורה – הרביצו הופעה ולבוש "משהו-משהו". טל סיים את בית הספר עם תעודת בגרות מלאה ועבודת גמר בנושא "מלחמת לבנון". מאחוריו גיבושים מגיבושים שונים, וגם מעט אכזבה. לפניו כייף של חופש, ועתיד צבאי לא כל כך ברור.

  ובחופש, עבד כדי ליהנות. טיול להודו, הראשון בסדרת הטיולים המתוכננים עם החברה. חזרה לעבודה, ועוד טיול פה, וטיול שם, הפעם בארץ. והכל הכל עם אותם חברים מופלאים שלו.              

  ועוד טיול, הפעם להולנד. ובאמצע הטיול מגיע אלינו טלפון מהצבא, שטל התקבל ל"מגלן", אבל רוצים להקדים את הגיוס לעוד כמה ימים במקום במרץ. ואנחנו מאתרים את טל בהולנד, ומנחיתים עליו את ההודעה.                                                  טל חוזר, ולאחר ברורים שונים מחליט להתגייס. טיול אחרון בעולם. אחד החלומות האחרונים שהוגשמו.

  טל בצבא! הבן שלנו בצבא! הדאגה, הגעגוע, השמחה, הגאווה, האהבה, הסיפורים... הכול מתערבב זה בזה. ובצבא – עוד חברים, שהופכים, אף הם להיות חברים בלב ובנפש. ובתוך זה – כל "רגילה" מתוכננת לפרטי פרטים. כל סוף שבוע בבית, בעצם מעט בבית והרבה עם החברים.

הזמן עובר, טל יוצא לקורסים שונים במסגרת המסלול, וגם לקורס קצינים. טל מכיר את אורנה שהופכת להיות חברתו, ואין מאושר ממנו.

סיום קורס קצינים, קבלת טירונים כמפק"צ (מפקד צוות) ב"סנור", הפעם יותר קשה – האינתיפאדה בעיצומה. מעט בבית, לא כל כך מרוצה מתפקידו, אך לדבריו "מישהו טוב צריך לעשות את העבודה".

  רגילה אחרונה – עוד טיול, עוד ארוחה טובה, בילוי אחרון והפעם עם אורנה. עוד ביקור או שניים בבית. קצרים מתמיד.

  ביקור אחרון בבית. ניצן וניר נמצאים בניקוסיה במשחק של "הפועל תל אביב". טל רצה לראות את המשחק אך שוחרר מאוחר. פעם ראשונה כועס על הצבא, על שלא הספיק לעשות כלום בבית. ביקור חטוף!

  אורנה באה, והולכים. נשיקה אחרונה, חיבוק אחרון וביום שישי שיחת טלפון אחרונה. וב – 19.3.2002 הצלצול הנורא בדלת.

ו ש ו ם – ד ב ר  כ ב ר  ל א   י ה י ה   כ פ י   ש ה י ה!

מלכה צמח

בן 21 היה במותו. יהא זיכרו ברוך