שביב  חוה

נולדה:   15.5.1918   /   ד' סיון  תרע"ח         

נפטרה:   5.4.2008   /   א' ניסן תשס"ח         

  חוה נולדה לפני כתשעים שנה בפולין, בעיירה יהודית טיפוסית בשם קלושין, במשפחה דתית מאד. חוץ ממנה היו בבית עוד שתי בנות – מינה ורושקה (רחל).

  כשהייתה חוה בת 9 נפטרה אמה והבית התפרק. חוה ומינה אחותה גדלו בבית סבתן, האב והאחות רושקה עברו לוורשה ועם השנים נשא האב אישה שנייה ונולדו להם שני בנים נוספים.  חוה ומינה חיו בבית הסבתא עד מלחמת העולם השנייה. גם כשנפטרה סבתן המשיכו לחיות בביתה. עם פרוץ המלחמה ברחו מהבית כשרק בגדיהן לעורן. מכאן ועד תום המלחמה בשנת 1945 חיו האחיות בנדודים ובריחה מתמדת. עברו בכמה ערים ברוסיה, היו גם אצל אביהן בוורשה אבל דירתו הייתה קטנה מדי והן נאלצו לצאת ולחפש מקום אחר.  בכל אותו זמן סבלו מקור ומרעב.

  כשהסתיימה המלחמה נשארה מינה בגרמניה , ומשם הגיעה מאוחר יותר  לארה"ב. ואילו חוה, על מנת לעלות ארצה, הגיעה למחנה מעבר באיטליה, שם פגשה את יוסף ,  עברם המשותף חיבר ביניהם והם הפכו לזוג. ב-1947 עלו יוסף וחוה על האנייה "מורדי הגטאות" שהפליגה לארץ ישראל, אבל סבלם לא תם. בחיפה עצרו הבריטים את האנייה, ונוסעיה גורשו למחנה מעצר בפמגוסטה שבקפריסין. שם, במחנה בתנאים מאד קשים, לאחר שתינוק אחר תינוק נפטר ולא היו אמצעים או תנאים לעצור תופעה זו, נולד הבן הבכור – חיים. אחות המחנה התעקשה לעצור את המגפה, ובאין אינפוזיה ברשותה  הכניסה תרופה לפיו בעזרת צמר גפן כל עשר דקות במשך 48 שעות ברציפות, והצליחה להשאיר אותו בחיים.  עם  קום המדינה  הגיעו סוף סוף לישראל, ולחולדה, בעקבות פישל אחיו של יוסף. לאחר זמן מה נולדה הבת השנייה – לאה, על שם אמה של חוה. חוה עבדה במקומות שונים בחולדה, בעיקר במטבח ובמחסן הבגדים. בכל מקום בלטה בחריצותה ובפדנטיות שלה, וכך גם נזכור אותה.

בת 90 הייתה במותה. יהא זיכרה ברוך