שביב יוסף

נולד:   5.12.1914  /  י"ז כסלו  תרע"ה

נפטר :  28.10.1977   /  ט"ז חשון  תשל"ח

יליד טרנוב בגליציה המערבית. עלה לארץ בכ"ט בנובמבר – יום הכרזת האו"ם על הקמת המדינה. איתרע מזלו לחיות בתקופת המלחמה הנוראה באירופה, ברח לרוסיה ונדד לעבר ארץ ישראל, דרך שהייה מאונס במחנה בקפריסין. כל אלה חישלו את אישיותו והחלישו את ליבו. בשלושים שנות חייו בקבוצה נקלט בחברה והיה לאחת הדמויות המיוחדות, הן בגישתו המקורית לכל בעיה, והן בתגובותיו לאירועים ולהתרחשויות בקבוצה. שנים רבות עבד בלול ואחר כך בחצרנות.

בן 63 היה במותו. יהא זיכרו ברוך

ליוסל'ה ז"ל

  לפני שלושים שנה ביום החלטת האו"ם על החלוקה בכ"ט בנובמבר עלה יוסל'ה ז"ל ארצה. לא בגפו בא, אישה וילד שנולד בקפריסין עמו. הכרתיו עוד בעירו, בטרנוב, בביקורי התכופים בעיר זו, הייתי רואה אותו בכובע הקסקט שלו, מתווכח בלהט עם חבריו בקן "גורדוניה". דמות זו, המתווכחת בחום, ואין זה חשוב על מה, עומדת לנגד עיני במשך כול שנות חיינו בקבוצה. אהב לשוחח. היה לו צורך נפשי לדבר, לספר, להתווכח והכול בשמץ של "פילוסופיה" אישית משלו, מקורית. שני נושאים בלטו בכל שיחותיו, סיפוריו: עירו טרנוב שלפני המבול ורוסיה. בשניים אלה השתקפה כנראה, כל מסכת חייו בריכוזה המלא. ולכן חזר לנושאים אלה ברצון, כי אלה הביאוהו תמיד לתחנות חייו החשובות.

  בשלושים שנות חייו בקבוצה נקלט בחברתנו והיה לאחת הדמויות המיוחדות, הן בגישתו המקורית לכול בעיה, והן בתגובותיו לאירועים ולהתרחשויות בקבוצה. היה בו הומור של המעטת דמותו שלו. רבות מאמרותיו היו מופנות להקטנת ערכו שלו בעיני בן שיחו. "אני עולה חדש" – וזה אמר הכול. הווה אומר אני כשלעצמי יודע שאתה מקפח אותי, שאתה לא מתחשב בדעתי, אך מה לעשות – אני עולה חדש. ומכיוון שבכול אמרה כזאת יש גם שמץ של אמת אובייקטיבית, הרי ייתכן מאד שיוסל'ה, האופטימיסט הנצחי, היה גם מזמן לזמן סובל ממש. עבודותיו השונות הביאו אותו במגע יום יומי עם מרבית חברי הקבוצה. לכול אחד היה לו מה לומר, אם בדרך של הלצה, ואם בדרך של פתגם פולני, או בדרך של מרכאות כפולות "אצלנו בטרנוב עשו כך וכך...". חברתנו התייחסה לאמרותיו ולסגנונו המיוחד של יוסל'ה בהבנה, בסלחנות ובחיוך של הסכמה.

  עם הסתלקותו מנוף הקבוצה שלנו הסתלק אדם עממי, חברותי, טוב לב ועובד חרוץ. יהא זיכרו ברוך.

אריה אבנון