איילן–שוולב יטקה

נולדה:    15.7.1905  /  י"ב תמוז תרס"ה

נפטרה:  11.10.1944  /  כ"ד תשרי תש"ה

ילידת סטניסלבוב – גליציה.

הצטרפה ל'גורדוניה' בגיל צעיר ועלתה לארץ בשנת 1929 עם ראשוני הקבוצה.

תחילה עבדה במטבח ילדים ואח"כ התמסרה לחינוך וטיפול בילדים.  בשנתיים האחרונות לחייה טיפלה ב"ילדי טהרן" בחולדה.

נפטרה ממחלת הטיפוס.

בת 39 הייתה במותה. יהא זיכרה ברוך

...ולא הספקנו עוד להשלים עם דבר מותו של ארתור וכבר יצאנו לכרות קבר חדש... יטקה מתה. שלושה שבועות נאבקה בכל שארית כוחותיה המעטים על חייה ותקוותיה העומדות להתגשם, עם שר המוות האכזרי, ונוצחה. אישה נאמנה ואוהבת, אם מסורה וידיה היודעת להופיע בכל רגע קשה ודברי עידוד ועצה וברגעים של שמחה כשבא צחוק על פניה.

נזכור אותך יטקה, נזכירך בכל הזדמנות וזאת תהיה נחמתנו המעטה, משתדל לגמול לדליה את אשר לא הספקנו לגמול לך.

שלושים למותה

שלושים יום עברו מאז הלכת מאיתנו וקשה להאמין ולהשלים עם המחשבה שלא נראה אותך עוד בינינו. בפעם הראשונה ראיתיך במחנה קיץ בחוץ לארץ, בגליל סטניסלבוב. ומאותו זמן נחרתה בליבי תמונה, שהיא בזיכרוני בלתי נפרדת מאישיותך: את מוקפת צופים וצופות – עם בת צחוק של אימא טובה על פנייך. ודומה לתמונה זו ראיתיך פה בארץ בחברת ילדינו החדשים. הצעת את עצמך לטפל בהם, יצאת להכשרה קצרה ומה רבות היו תקוותייך לקראת התפקיד האחראי הזה [הכוונה לילדי טהרן]. הודות לטיפולך המסור, הלך והשתפר מצבם הבריאותי הרופף של הילדים האלה. ומה רב הקשר שהתקשרו אליך. ועוד אזכור, איך התרפקו עליך עת חזרת מנסיעה הביתה. והיחס שהשיבות להם, עורר קצת קנאה בדליה, אשר עמדה בקרבת המחזה הזה. אולם את ידעת מאהבתך לדליה למסור. גורל מר גזל אותך מאתנו, גורל מר גזל אותך קודם כל מדליה, ביתך שכה קשורה אליך. קשה היה לך לגדל את דליה מיום הולדתה, הרבה כוח ומרץ, טיפול ודאגה מסרת לילדתך. גדולה מאד הייתה הרגשת האם בך והנה לא הספיקה האהבה הזו ללוות את דליה עד גיל העצמאות שלה.

  מה מאד היינו רוצים להקל על סבלותייך דליה אולם בכוח מי מאתנו יש למלא את החסר לך – את האמא.