נולד :   20.1.1935   /   ט"ז שבט תרצ"ה       

נפטר :   11.12.2012   /   כ"ז כסלו תשע"ג          

קלמן נולד בעיר בראילה שברומניה. במהלך ילדותו חווה עם משפחתו את תקופת השואה. בגיל 10 הוברח ע"י הוריו לאניית מעפילים שנעצרה ע"י הבריטים ואנשיה הובלו לקפריסין. שם שהה תקופה ממושכת. לפני קום המדינה הגיע לארץ במסגרת עליית הנוער, וכאן התאחד עם משפחתו. זמן מה התגורר בחיפה ולאחר מכן עבר לירושלים, שם סיים את חוק לימודיו. קלמן למד בסמינר למדריכי נוער ובמכון להשכלה ומחקר בבית ברל והדריך בנוער העובד והלומד בגליל ובירושלים. במהלך השנים כתב שירים וסיפורים למגירה. לימים הכיר את אשתו תמר.  קלמן שירת במשטרת ישראל ועבד כמנהל מחלקה בסוכנות היהודית, בהמשך למד גם בסמינר למינהל ציבורי. ב- 1971 עבר עם משפחתו לקיבוץ חולדה בו התגורר עד ימיו האחרונים כחבר הקיבוץ. במהלך שנותיו בקיבוץ סיים סמינר למדעי החברה ברמת אפעל. לאחר ששכל את בנו הבכור הפך עיקר עיסוקו כתיבת שירים, סיפורים ומאמרים. הוא הוציא שלושה ספרי שירה, שהראשון מביניהם הוקדש לזכרו של בנו הבכור חיים.  חלק משיריו וממאמריו התפרסם בכתבי עת שונים, ביניהם "שדמות" וידיעות הקיבוץ.  בעשור האחרון לחייו לקה בליבו, אך לא חדל מלכתוב עד סוף ימיו. קלמן התבלט בצניעותו והיה איש משכיל ורב פעלים שזכה להערכה והוקרה מצד סביבתו, קרוביו ומשפחתו.

בן 77 היה במותו. יהא זיכרו ברוך

השיר האחרון שכתב היה פרידה מן העולם:

"כאשר נובל עץ                 וזמנו קצר,

גם לאדם שליבו עצר          יבוא הקץ".