סיבהי מאיר
נולד : 24.2.1936 / א' אדר א' תרצ"ו
נפטר : 22.2.2015 / ד' אדר תשע"ה
בחודש אדר 1936 נולד בן זכר רביעי בבית משפחת סיבהי בראשון לציון. את האירוע הנציח הסבא רבא יוסף זצ"ל ב"סידור" המשפחתי, בעל עטיפת קטיפה סגולה, בכתב ידו המסולסל:
"א' אדר א' תרצ"ו נולד במזל – טוב, הפרח היקר שלנו, מאיר ".
פרח עם לב זהב. סבתא מינה ז"ל הייתה אומרת על החתן התימני שלה: "א-גולדה נשומה." אכן– בחור זהב. נשמה טובה. נשמה של זהב.
אדר, חודש של ששון ושמחה, של אמונה, של התהפכות כל הרע לטוב - זהו טבעו של מאיר, ממש: טוב ומטיב. איש שמח ועושה שמח. צנוע ועניו כמשה. נפש רגישה, מתרגשת ומרגשת. במשך כשנתיים כשהיה מחוץ לבית כחולה סיעודי היה מתרגש עד דמעות כשהיו אנשים טובים באים ומשמחים את הדיירים בניגון ושירה. נזכרנו בימים שהיה שר סולו ליד המדורה והקהל ענה לו בשירה כמו בן דודו סולימן הגדול ולהקתו. בעת האחרונה הייתי שרה לו שעות והוא היה מצטרף. השירה הייתה מרכז חיינו. היא חיזקה והחזיקה אותנו.
בעת האחרונה היה מאיר מרבה להתכנס בעולמו שלו ולפזם חרישית.
ברגעי החסד שלו, כשהיה חוזר לעצמו, הייתה הנאה צרופה להקשיב לו. חזר למקורות - לגירסא דינקותא- בהיותו מתרג'ם בבית הכנסת. כשהניחו לו תפילין, היה מברך וקורא את התפילה בניגון התימני.
בינקותא היה דרדק שובב ב"תלמוד תורה" התימני, אצל הרב שלום דמארי, אבא של שושנה דמארי. כבר אז הצטיין בזריזותו ולכן בחר בו ה"מורי" לרוץ בחולות הלוהטים לקנות לו סיגריות לפני שייבש הרוק שהניח על השולחן הארוך, שדרדקים ישבו דחוסים על ספסלים משני צדדיו. בשוט ארוך היה ממריץ את הלומדים.
מאיר למד בביה"ס העברי הראשון בעולם – בי"ס "חביב" שבראשון לציון - הנמצא היום ברחוב הרב סיבהי ז"ל, דודו, מול מוזיאון העיר שבו שמור מקום נכבד למשפחתו שהיא מוותיקי העיר.
הדריך ב"נוער–העובד" והיה ספורטאי מצטיין בנבחרת "הפועל" ראשון לציון בהתעמלות על מכשירים.
במסגרת התנועה עשה הגרעין שלו הכשרה בדגניה א'. שם הסתובב בין גדולי הוגי התנועה הקיבוצית, ביניהם חיותה בוסל, איתה עבד ברפת. כשאמרה לו "לך תקרצף את הרפת ותחזור לחדרים". צפצף והלך לצריפי-הנוער.
שמורות באלבומו תמונות עם בנות הגרעין עושות "פוזות" על הדשא. משחקות ב"חמור ארוך" ובונות "פירמידות". עם הבנים- מתרחצים ערומים בכנרת ועם אהובתו הראשונה- על הגשר מעל הכנרת.
הגרעין שלו – גרעין "מתנחלים"- הגיע לחולדה בשנת 1954. הידוענים שבו: חיים טופול, אורי גורדון ואח של אושיק לוי: יהודהל'ה, שהקים בחולדה תיאטרון חובבים. מאיר היה אחד מהשחקנים. המחזה הידוע "אסירי הקרח" זכה לתשבחות בכנס ארצי למחזאות שנערך ב"בית–הרצל" בחולדה.
הגרעין הלך ליישב את משמר-דוד. מאיר ואברמל'ה שמיר חברו לחדר, נשארו בחולדה. לאברמל'ה הייתה סיבה טובה, הקשורה למשפחתנו. למאיר היו אי אלה סיבות טובות להישאר. הוא היה נוהג להגיד שפשוט לא היה להם כח לעלות את העלייה למשמר דוד.
בחולדה עבד בגן ירק עם נתן זבריז'ר: בסלק סוכר, בכותנה(כשקטפו עוד בידיים). בפלחה עם יוסי קורץ, בקציר האפונה והחיטה, במכון הזרעים, ובמשך שנים עבד כרכז כח אדם בבית האריזה "פרי-הדרום" שבצומת ראם.
משחלה למד לכרוך ספרים אצל אבא של הקריקטוריסט הידוע מושיק לין מנצר-סירני. פתח כריכייה בקיבוץ והפך לבעל מקצוע מעולה.
מאיר נולד בחודש אדר ונפטר באדר. יומיים אחרי יום ההולדת שלו, שזכינו לחוג לו בחיק המשפחה וחברים. בן 79 היה במותו. השאיר אחריו אישה ארבעה ילדים ושמונה נכדים, שיאריכו ימים בבריאות טובה.
זכרו ינון לעד
נאוה סיבהי