פרוטוקול ישיבה אופרטיבית, הוועד המנהל של חולדה בפועל, 24.11.2013
"יא מוחמד!"
"יא מחמוד?"
"תגיד, איפה הג'יבות של האבני שפה של הכביש?"
"שמה, תלך ליד המגרש כדורסל, שמה השאירו אותם".
"הם לא שם"
"אז לך תשאל את יוסוף איפה הם"
"יוסוף!!!"
"אה?"
"איפה הג'יבות?"
"למה אתה צריך ג'יבות?"
"ככה. באו מהקיבוץ אמרו הם רוצים שתהיה להם מדרכה. לא מספיק להם רק הכביש"
"מי זה אמר? המוכתאר של המזכירות?"
"לא יודע מי זה היה. הוא אמר משהו, ראש הועד"
"ראש הוועד הקהילתי?"
"לא יודע. הוא אמר הוא הבוס של הקיבוץ"
"מחמוד. איסמע. זה חשוב. תיזכר מי אמר לך הוא רוצה את הג'יבות של המדרכה. אתה צריך לדעת אם זה היה הבוס של המזכירות, המוכתאר של הוועד, המזכיר של הקהילה, או ראש הוועדה המייעצת לאגודה השיתופית שדמות גזר?"
"לא יודע. הרגת אותי יוסוף. מה זה כל זה? זה הבוס של הקיבוץ אמר לי"
"תקשיב לי יא מחמוד. תקשיב למשהו שאומר לך הדוד שלך, אח של אמא שלך"
"כן יוסוף"
"אין כזה דבר בוס של קיבוץ. על אמריקה שמעת? אתה מכיר את אמריקה?"
"בטח מכיר יוסוף. אתה יודע שאח שלי איברהים גר בטקסס כבר 20 שנה. איך אני לא יכיר את אמריקה"
"אתה יודע מחמוד למה אמריקה זה אימפריה של העולם, אתה יודע למה?
"למה?"
"תבוא לאמריקה, יש לך הסנאט, נכון? "
"כן"
"ויש לך הקונגרס, נכון?"
"כן"
"ויש לך את הממשל הפדראלי, נכון?"
"כן"
ויש לך המושל של כל מדינה. כן?"
"כן"
"ואם ברק אובמה אומר לשים ג'יבות במדרכה של טקסס, לא משנה אם יבוא כל הFBI. אף אחד לא יעשה את זה. כי זה המושל צריך לעשות, לשים את הג'יבות. אתה מבין? ככה זה במדינות מפותחות. יש הרבה גופים שאחראים על התפעול. בגלל זה הכל אצלם ככה מסודר. לא כמו אצלנו בכפר"
"אבל יוסוף"
"אה?"
"אצלנו יותר מסודר. הכביש כניסה לכפר שלי נראה כמו האוטוסטראדה פאן-אמריקה ליד מה שיש פה"
"מחמוד, אל תתווכח עם היהודים. זה רק נראה לך לא מסודר. ועכשיו אני צריך שתחשוב טוב טוב ותגיד לאח הגדול של אמא שלך – מי אמר לך להביא את הג'יבות".
"זה היה הקונגרס"
"אין פה קונגרס, מחמוד. זה לא אמריקה. זה או הבוס של המזכירות, או הבוס של הוועד, או הבוס של האגודה, או הבוס של יובל אלון. מי אמר לך על הג'יבות?"
"אני חושב זה היה המזכירות"
"לא טוב. המזכירות לא אחראים על המדרכה. הם אחראים רק על הכביש. מדרכה זה רק הוועד האזורי, אל תביא את הג'יבות.
במקום זה, תקשיב לי טוב. תיקח את וואליד, תביאו את הסולל כבישים. תפתחו עוד צומת שמה, ליד הכניסה לבריכה, ותתחילו לסלול משם עוד כביש אחד להתחבר בכביש עוקף לכביש 6. 500 מטר לפני שאתם מגיעים לכביש 6, תעשו עוד צומת, אני אשלח אליכם את איברהים שימשוך משם עוד חיבור לכביש 1 לירושלים "
"אבל דוד יוסוף?"
"אה"
"זה עבודה של עוד חצי שנה. הוועד אישר את כל זה? החיבור לכביש 6? הכביש העוקף לירושלים?"
"תעזוב מחמוד. יש דברים שאי אפשר לשאול את כולם. אלה מספיק תיתן להם להחליט על הג'יבות. יש דברים שצריך לקבוע עובדות בשטח. כמו אריק שרון. אם הייתי לומד את ההסטוריה של היהודים כמו שאמרתי לך – היית יודע"
"חלאס דוד יוסוף. נמאס לי כבר פה מהכביש הזה. אני רוצה לחזור לכפר"
"מחמוד, אין מה לעשות. בשביל עבודה טובה לוקח זמן"
"כן. אבל שהתחלנו - הילד שלי היה בכיתה א'. עכשיו הוא תיכף הולך לאוניברסיטה בביר זיית"
"די לבכות. חכה רגע, תן לענות לגיברת הנחמדה הזו שבאה לשאול משהו"
"שלום"
"שלום גברתי"
" אני תושבת של הקיבוץ פה. ורציתי לשאול משהו"
"כן גברתי, בטח, בשמחה"
"תגיד - מתי, יהיה מוכן הכביש?"
"וואלאק גיברת, אני רק הפועל, למה את שואלת אותי?"
"אני לא מצליחה לקבל תשובה בשום מקום אחר"
וואלאק, גיברת, בעזרת השם, בלי נדר, ביום ראשון. בינתיים תחשבי זה כמו דרך בורמה. "
"תודה אדוני".
"דוד יוסוף, מה זה דרך בורמה?"
"מחמוד, כמה פעמים אמרתי לך ללמוד את ההיסטוריה של היהודים, כדי שתדע יותר טוב איך להסתדר איתם. דרך בורמה זה השביל עפר שהיהודים סללו בנכבה, ב48, כדי להציל את ירושלים. בגלל הניצחון של 48 , תגיד להם דרך בורמה, הם מרוצים"
"ואללה"
ולמה אמרת לה יום ראשון? עוד לא שמנו החצץ?"
"יוסוף, צריך לתת לגיברת תקווה. הבנאדם בלי תקווה לא יכול להתקיים"
**** מוקדש לכל אלו המשקיעים את מיטב זמנם הפנוי במסגרות השונות כדי לשפר את חיי תושבי הקיבוץ
כתב: חגי