ראשיתה של חולדה בהחלטת ההסתדרות הציונית. אדמותיה נרכשו מהערבים בשנת 1905.
ב- 1909 הוקמה חוה חקלאית להכשרת עולים חדשים, בדומה לחוות כנרת. ניטע באדמותיה מטע זיתים ראשון בא"י ושטחו כ- 700 דונם!, החווה נבנתה כחצר מרובעת וסגורה, וכן נבנה בית מפואר למנהל החווה. במשך הזמן ניטע במקום יער ראשון של הק.ק.ל. ובו "עצי סרק".
במאורעות תרפ"ט (אוגוסט 1929) הותקפה חוות חולדה, אנשי המקום ביחד עם תגבורת של ה"הגנה" עמדו בגבורה בפני התקפות הערבים. במהלך הקרב נפגע ונהרג אפרים צ'יז'יק אשר קבור ביער חולדה. לאחר מספר שעות של קרב התערבה המשטרה הבריטית ופינתה את המגינים היהודים. החווה נשדדה, נשרפה ונבזזה, והמקום עמד בשיממונו למעלה משנה.
בסוף שנת 1929 עלו ארצה ראשוני תנועת הנוער החדשה "גורדוניה" מפולין, גליציה ולטביה והתיישבו בחדרה, שם המתינו לאפשרות להתיישבות קבע. בסתיו 1930 הוצע לתנועת "גורדוניה" לשלוח מספר חלוצים לחוות חולדה השוממה על מנת לשקם אותה. קבוצה של 12 חברים וחברות הגיעה למקום, התגוררה ועבדה בו במשך כשנה.
ב-1931 החליט הקונגרס הציוני על חידוש הישוב במקום וכתוצאה מכך עברה הקבוצה, אשר מנתה כ- 40 חברים, מחדרה לחוות חולדה והקימה את הקבוצה ששמה בישראל "חולדה גורדוניה א' ".
עד מהרה התברר שבנוסף לרומנטיקה של חיים עצמאיים ונקודת ישוב בלב יער, סובלת חולדה מקשיים ובעיות יסודיות. חוסר מים וחוסר קרקע היו מהבולטים שביניהם. המים סופקו מבאר משותפת לכפר הערבי ח'ולדה (בסמוך למשמר דוד של היום ) באמצעות עגלה ועליה חביות. המאמצים לרכישת קרקע לא צלחו בשל חוסר מימון. חוסר העבודה הביא לנדידה גדולה של חברים ברחבי הארץ לחיפוש אחר עבודות חוץ. חולדה גדלה ושאבה אליה קבוצות חדשות של חלוצים מתנועת "גורדוניה", מוינה, מפולין וגליציה ומרומניה אך לא הוכרה כישוב ע"י המוסדות הציוניים.
ב- 1934 נולדה במקום ילדה ראשונה ובעקבותיה "נפרץ הסכר" וילדים נוספים נולדו לשמחת לב כולם. בקיץ 1935 פרצה מגיפת טיפוס אשר הפילה למשכב עשרות חברים, וגרמה למותם של ארבעה מהם. עם פרוץ המאורעות ב- 1936 בלט באופן חד וכואב מצבה הביטחוני הקשה והבלתי בטוח. בתקופה הראשונה פונו הילדים הרכים לנען מחשש של התקפה נוספת על נקודת הישוב, המצויה בלב היער ומוקפת ישובים ערביים.
בשנת 1937 הוכרה חולדה כישוב לגיטימי והונחה ברוב עם והדר אבן הפינה לחולדה החדשה, כ- 1 ק"מ מערבה מהיער. בשנת 1938 החלו חברי הקבוצה לעבור מהיער לנקודה החדשה, חולדה של ימינו, מהלך שארך כשלוש שנים.
המצב הביטחוני לא השתנה וחולדה המשיכה להיות מבודדת ומוקפת ישובים ערביים עוינים עד הקמת המדינה. ארבעה מחבריה נהרגו בדרכים בהתקפות של ערביי הסביבה.
בתחילת אוקטובר 1943, למחרת ראש השנה תש"ד, הוקפה חולדה ע"י מאות חיילים ושוטרים בריטים ונערך בה חיפוש אחר נשק אשר העונש על אחזקתו היה מות. במהלך החיפוש, התפתחה
קטטה בה לקחו חלק חברים וחברות. נמצאה תחמושת וכתוצאה מכך נאסרו שבעה חברים, נערך להם משפט מתוקשר היטב, בבית המשפט בירושלים. החברים נדונו לשנתיים ועד שש שנות מאסר, אותן ריצו עד ששוחררו עם תום מלחמת העולם השנייה.
במלחמת העצמאות, במשך כול שנת 1948, שימשה חולדה כבסיס התארגנות ויציאה של הכוחות והשיירות בדרך לירושלים. במאי 1948 הופצץ הישוב ע"י חיל האוויר המצרי במשך 12 יום. שני חברים נהרגו, בית התינוקות נהרס כליל וכל הילדים והנשים יצאו לגלות לתל אביב, אשר נמשכה ארבעה חודשים, עד ששוקמו ונבנו מחדש הבתים וניתן היה לחזור למקום.
לאחר המלחמה ידעה חולדה שנים ארוכות של הצלחה חברתית וכלכלית. בשנים אלה באה תנופה גדולה בהרחבת ענפי המשק, חקלאיים ברובם, בפעילות חינוכית, חברתית ותרבותית. בניית בריכת שחייה, בית תרבות – הוא בית הרצל, ובניית 56 דירות לשיכון ותיקים. בשנות ה- 70 נכנסנו לעידן התעשייה עם הקמת מפעל השנאים, נבנה במקום ארכיון "איחוד הקבוצות והקיבוצים" הקרוי ע"ש פנחס לבון. הוקם גן הזיכרון לחללי חולדה במלחמות ישראל. בגן חורשת אורנים המשמשת לחגים, מפגשים, אירועים משפחתיים ופעילות תנועת הנוער. בתחילת שנות ה- 80 הגענו לשיא של 220 חברים וחברות.
המשבר הכלכלי בארץ באמצע שנות ה- 80 תפש אותנו בעיצומו של תהליך הקמת מפעל לבטון טרומי – "ספנקריט" וחולדה נקלעה למצב כלכלי קשה ביותר. ביטויו הקשה והכואב היה במובן החברתי, בעזיבה של חברים ומשפחות רבות מגיל הביניים אשר חסרונם מורגש עד היום.
במהלך שנות ה- 90 הגענו לשפל כלכלי וחברתי. שנים שאף בן משק לא מצא את חולדה כמקומו הראוי. במהלך השנים נאלצנו לסגור מספר ענפים שהפכו לגרעוניים והיו כרחיים על צוואר.
באוקטובר 2000 עברנו בכוחות עצמנו למודל "עצמאות כלכלית – רשת ביטחון" – "הפרטה" בלשון המקובלת, והתחלנו לשנות את מצבנו וגורלנו. חולדה הפכה להיות אט, אט ליעד אטרקטיבי לבנינו ולאחרים המיועדים לקליטה ולהתיישבות קבע במקום.
מבחינה כלכלית: מתמקדת חולדה בענף המטעים הכולל כרם ענבי יין מהגדולים בארץ בן למעלה מ- 1200 דונם מניבים, זיתים לשמן ורימונים. ענף גידולי שדה משותף לחולדה ומשמר דוד ושמו: "שדות חמד". רפת משותפת עם תימורים ושמה: רפת "חותם". מפעל שנאי חולדה והשכרת מבנים ושטחים המהווה אף היא מקור הכנסה.
דמוגרפיה: כבר באמצע שנות התשעים הוחלט על הקמת שכונת הרחבה מצפון לישוב. בשנת 2009 החלו לבנותה והיא נמצאת עתה בשלבי אכלוס ראשונים ובדרך ל- 138 בתי אב.
בחולדה כיום 106 חברים ובתחילת השנה קיבלנו לחברות 93 חברים חדשים, הנמצאים במעמד של חברים בחופשה, עד שתסתיים הקמת ביתם בשכונת הבנים שבמזרח הישוב.
פעילות קהילתית ותרבותית: מתקיימת פעילות של ועדות משותפות לתכנון העתיד המשותף בישוב המורחב, ולבניית קהילה משולבת על כול גווניה.
כה לחי!