1904
מכתב של ד"ר בנימין זאב הרצל לזלמן לבונטין בבקשה לרכוש אדמה להקמת " ישוב לדוגמה". באיתור חלקת אדמה מתאימה עסקו אהרון אייזנברג, דוד ילין ואליהו ספיר.

1905
האדמה, בסך 2000 דונם, נרכשה מאפנדי ערבי ונרשמה בטאבו על שם אליהו ספיר, (רק בשנות ה- 20 נרשמה ע"ש הק.ק.ל.) לאחר שנים נרכשו עוד 850 דונם.

1908
הוקם המשרד הארץ-ישראלי ביפו בהנהלתו של ד"ר ארתור רופין והוא אשר החל לטפל בחולדה. בכספי " קרן תרומות עץ-הזית", שהוקמה קודם לכן בגרמניה נרכשו שתילי זיתים והוחל בנטיעת כרם הזיתים לזכרו של ד"ר הרצל, הוא "יער הרצל" בחולדה (וגם בבן שמן).

1909
המשרד הארץ-ישראלי שכר פועלים, הוקם היישוב העברי בחולדה בתור חווה חקלאית להכשרת החלוצים העולים ובראשו האגרונום לואי בריש. צורת החווה כחצר סגורה משלושה צדדים, במידות של כ- 60X60 מ', ובצד הדרומי בית אבן מרשים בן שתי קומות לצרכי מנהל החווה. בנוסף לזיתים ניטעו חלקות קטנות של עצי פרי למיניהם וכן מעט עצי סרק בקרבת הבית.

1914 ועד 1917
שהתה במקום קבוצה קטנה של פועלים אשר הצליחה לשמור על הרכוש הקיים.

1918
ביקור מנהל המחוז מטעם המנדט הבריטי, החדש בארץ, ומשלחת של "ועד הצירים" בראשות הד"ר חיים ויצמן. הוחל בעיבוד תכנית לקליטת עולים ולהרחבת המשק. החלו להגיע העולים הראשונים מהעלייה השלישית.

1919 ועד 1928
חיו והתחלפו בחולדה קבוצות-פועלים אחדות: קבוצת רחובות, קבוצת בריסק, קבוצת פרוסקורוב, ועוד. ב- 1928 התיישבה כאן פלוגה מגרעין שמגמתו הייתה להתיישב בעמק חפר. קבוצה זו היא אשר בחלקה נפל להגן על חולדה במאורעות תרפ"ט.

1929
ביום כ"א באב – 26.8.1929 הותקפה חולדה, לאחר הטבח בחברון, פינוי הרטוב וכפר אוריה והתקפות על יהודים בירושלים, וברחבי הארץ. מבעוד יום פונו מהמקום הנשים והילדים ונותרו 24 חברי המקום אשר תוגברו ב- 10 חברי הגנה בראשות יעקב אברמסון וסגנו אפרים צ'יז'יק. המקום הותקף על ידי מאות ערבים, הכוח הצפוני נסוג, לאור המצב ובהתאם לתכנון מראש, לעבר הבית ובמעבר נפגע אפרים צ'יז'יק ומת לאחר זמן. הכוח בראשות יעקב אברמסון החזיק מעמד מספר שעות, תוך שהוא גורם ל- 42 הרוגים ערבים, עד שאנשיו הוצאו ע"י המשטרה הבריטית מהמקום שנבזז, נשרף ונהרס. כך היה עד לבוא אנשי גורדוניה בנובמבר 1930.

קבוצת גורדוניה א' עלתה ארצה ב- 15.10.1929 בהרכב 18 חברים מגליציה ו- 2 מפולין. הקבוצה הופנתה לחדרה. באביב 1930 הוצע לה על ידי אנשי "הפועל הצעיר" לשלוח פלוגה קטנה לשיקום הריסות חולדה בתקוה שהמוסדות המיישבים יחליטו להקים את חולדה מחדש – ואז קבוצת גורדוניה מחדרה תזכה, קרוב לוודאי, לקבל את הנקודה להתיישבות. בנובמבר 1930 באו לחולדה 12 חברי גורדוניה – 5 מקבוצה א' והיתר משלוש קבוצות נוספות של התנועה שהיו כבר בארץ - קבוצת מסדה מרומניה, קבוצה א' מפולין וקבוצה ב' מגליציה. ב- 25.11.30 נחתם הסכם בין הקבוצה לבין הק.ק.ל. אשר התחייבה לקיים את הפלוגה בחולדה. בשם הק.ק.ל. חתם יוסף וויץ ובשם גורדוניה א' חתמו ישראל בירנבוים ועוזר חולדאי. וכך חודשה הנוכחות העברית בחולדה.

1931
הקונגרס הציוני הי"ז בבאזל החליט לשקם את חולדה ההרוסה. הוצע לקבוצת גורדוניה א' מחדרה לקבל את חולדה. התנהל דיון מעמיק, לאור זה שהוצע גם להצטרף לגן שמואל, או להמתין ולקבל קרקע להתיישבות בעמק חפר. אך חברי הקבוצה שוכנעו שיש לגאול את אדמת חולדה, בה שהו נציגי הקבוצה במשך כתשעה חודשים, ואשר ריחף עליה החשש שתאבד אם לא יתיישבו בה דרך קבע. חולדה אף הילכה קסם על החברים בנופה וביער שלה, למרות שאיש לא ידע כיצד וממה אפשר להתקיים בה. בספטמבר 1931, לאחר שנתיים של חיים קשים בחדרה עברה הקבוצה שמנתה למעלה מ- 40 חברים לחולדה.

1932
 עד מהירה מתבררות הבעיות הקשות שבמקום - חוסר מים וחוסר קרקע ובגללם אי-הכרה בחולדה כישוב לגיטימי הראוי לתקצוב על ידי המוסדות המיישבים. בשיתוף עם הק.ק.ל. מכריזים על "מפעל חולדה" בגליציה ובאוסטריה שתכליתו איסוף כספים לשם רכישת קרקע נוספת. בחולדה חוסר עבודה ומקורות קיום וחלק גדול מהחברים עוסקים בעבודות חוץ ובאים לחולדה רק בסופי שבוע. עבודה בפרדסי רחובות ונס ציונה, סלילת כביש רחובות-גדרה , בנין שדה התעופה בלוד, יישור כיכר צינה דיזנגוף בתל אביב, קבוצת בנין וקבוצת ניקיון בתל אביב, עבודות חריש.

1933
 מגיעה תגבורת – קבוצת גורדוניה מוינה. הם משאירים חותמם על המקום באופיים השונה והמיוחד אך כעבור זמן לא רב חוץ מאחת, לא נשאר מהם זכר בחולדה. מתחילים להגיע מילואים ראשונים.

1934
 מושגת עבודה גדולה בפרדסי יכין (אלף דונם) ומתייתרת עבודת החוץ. נרכשים 150 דונם לנטיעת פרדס לחולדה. קבוצת "במעלה" (מייסדת מעלה החמישה) שוהה מספר חודשים בהכשרה בחולדה. קבוצת גורדוניה ג' ששהתה במגדל וזמן קצר קודם לכן התאחדה עם קבוצת "שחרייה" מצטרפת לחולדה. עימה באה ילדה בת ארבע. נולדת ילדה ראשונה בחולדה ואחריה ילדים נוספים.

1935
עליה גדולה של מילואים מתנועת גורדוניה בגליציה ופולין מגיעה ומצטרפת לחולדה. פורצת מגיפת טיפוס קשה. 40 חברים חלו. ארבעה נפטרו וקבורים בבית העלמין שלנו.

1936
פרצו בארץ מאורעות שנמשכו שלוש שנים. הילדים הרכים ואמהותיהם הוצאו לנען מטעמי ביטחון ושהו כשלושה חודשים מחוץ לחולדה. לא ניתן יותר לקבל מים מהבאר הערבית ונרכשת מכלית המובילה מים מפרדסי יכין לבריכת האגירה שבפינת החצר. הרפת הורחבה.

1937
לאחר השתדלות מרובה ולחץ ממושך חולדה מוכרת כישוב לגיטימי ע"י המוסדות המיישבים, מתוקצבת ומתוכננת כישוב חדש. בטקס רב משתתפים מונחת אבן הפינה לנקודה החדשה כ- 1 ק"מ מערבה. גילוי פסל צ'יז'יק המוצב בפאתי היער, מעשה ידי בתיה לישנסקי, בהשתתפות מנהיגי הישוב. חברים רבים מתגייסים להגנה ולנוטרות. קבוצת "ביצור" מרומניה שהייתה בנטעים, מתאחדת ומצטרפת בנובמבר לחולדה.

1938
סיום שלב ראשון בבניין הנקודה החדשה. תחילת מעבר הדרגתי מהיער לחולדה החדשה. ראש השנה נחגג בחדר האוכל הזמני. שלושה חברים נפלו במארב ששמה כנופיה ערבית לאוטו שהסיע את החברים מעבודתם בפרדס. חורף גשום, חולדה מנותקת במשך כשבוע ימים, מוצנחת אספקה מהאוויר ודרך מסילת הרכבת.

1939
הושלם בניין חדר האוכל החדש. רכב הקבוצה עלה על מוקש ליד עקיר (קרית עקרון) וחבר, נהג המשנה, נהרג. נקלטה חברת נוער מאוסטריה ומצ'כוסלובקיה. החל להופיע באופן סדיר עלון הפנימי – "בקבוצה". נסתיימה עליית דור המייסדים מאירופה.

1940
ראשוני המתנדבים לצבא הבריטי מתגייסים.

1941
נשדד עדר הצאן בשדה והרועה נכפת אך ניצל. רק חלק ממנו נמצא, לאחר שבועות, באל עריש. בסוף השנה נפתחה כיתה א' הראשונה במבנה המיועד ומשמש למכבסה.

1942
נרכשה קרקע נוספת בשטח איוב, (מעבר לשטח הצעיר של הזיתים, בכיוון צפון-מערב). שיא הגיוס לצבא הבריטי ולנוטרות.

1943
קליטת קבוצה מ"ילדי טהרן". קליטת חיילים יהודים מצבא אנדרס. נערך חיפוש נשק ע"י כוחות המנדט הבריטי, הראשון מסוגו בארץ, נמצאו פגזים וכדורים. שבעה חברים נאסרו לאחר מאבק קשה. נערך להם משפט, מתוקשר היטב, בירושלים והם נדונו למאסר משנתיים ועד שש שנים.

1944
נחנך בית הספר במבנה הקבע שלו (מתחם לוטם).

1945
עם סיום מלחמת העולם שוחררו כול אסירי חולדה מכלאם. הונחה אבן הפינה לבית הרצל – בית התרבות המיועד בחולדה.

1946
חברת נוער ארץ ישראלית סיימה את הכשרתה במקום ויצאה להקים את עמיעד. אחרוני המתנדבים לצבא הבריטי השתחררו וחזרו בשלום הביתה.

1947
נקלטה חברת נוער משארית הפליטה שרוכזה באזור הבריטי בגרמניה. הונחה התשתית לסלילת הכביש מחולדה לכביש לטרון - מסמיה (צומת טל שחר). עם פרוץ מעשי האיבה לאחר החלטת החלוקה באו"ם מחלקת פלמ"ח קבועה נשלחת לחולדה.

1948
חולדה הופכת באחת לנקודה המזרחית ביותר אליה ניתן להגיע ממרכז הישוב, וכך לבסיס היציאה לשיירות ולכוחות המגן במלחמה על ירושלים. במרץ יוצאת ומותקפת בפאתי היער "שיירת חולדה" ו- 19 מאנשיה נהרגים ונקברים בחולדה. כאן מתמקמת מפקדת מבצע "נחשון", מפקדת חטיבה 7 וגבעתי בהתקפות על מתחם לטרון. במשך 12 יום במאי נערכות הפצצות של חיל האוויר המצרי על חולדה, נהרגים בהן חבר וחברה ונהרס כליל בית התינוקות. בנס לא נפגעו יותר. הילדים והנשים מוצאים לתל אביב למשך כארבעה חודשים. (ראה הרחבה בנפרד). במהלך ההפוגה הראשונה מתבצעת מכאן סלילת "דרך בורמה" ומפעל "השילוח", להעברת מים לירושלים. בסוף השנה נחנך "כביש הגבורה", המוביל מרמלה דרך צומת נחשון להרטוב, ולשער הגיא. נוסדים הישובים: יסודות מדרום, משמר דוד והראל ממזרח וחולדה כבר לא ישוב מבודד.

1949
מתחילה תנופה גדולה בהרחבת הענפים ויציאה למרחב. בבית הספר מוקם מבנה לכיתות התיכון. מגיעה להכשרה חברת נוער ישראלי.

1952
נחנכת בריכת שחייה.

1953
מחזור ראשון מסיים את לימודיו בבית הספר ומתגייס לצבא. מתחילה הקמת שיכון לוותיקים.

1954
בבית הרצל הבלתי גמור נערכת חתונה ראשונה של בת הדור השני.

1955
נחנך בטקס מרשים בית הרצל – מרכז התרבות של חולדה. ראשוני הבנות משתחררות מהצבא.

1956
מושלמת בניית 56 יחידות בשיכון ותיקים וכול הדור הראשון עובר להתגורר בהן. חוליית פידאיון מפעילה שני מטענים בשיכון ותיקים ובנס אין נפגעים. כול המחזור הראשון משוחרר ונכנס בתנופה לחיי העבודה, החברה והנשיאה בתפקידים ובאחריות. חולדה וסביבתה נעשים מרכז לצעדת ארבעת הימים השנתית.

שנות ה- 60
הדור השני תופש את מקומו במילוי תפקידים ואחריות. התרחבות ענפי המשק. הרחבת הרפת, דיר הצאן, המטעים והפלחה. מייצאים מלונים לאנגליה. נעשית פעילות רבה בנושא גידול דמוגרפי ושני גרעינים מתגבשים ע"י חברי חולדה ומגיעים למקום – גרעין "עין-צח" וגרעין "תש"ח". מוקם שיכון למשפחות צעירות וחדרים טרומיים לחברת הנעורים.

שנות ה- 70
מזכיר ראשון מבני הדור השני ובכך כול ענפי המשק, החברה והחינוך נישאים בידי הדור השני. כיתות התיכון מפסיקות ללמוד בחולדה ומתחילות ללמוד בבית ספר אזורי בגבעת ברנר. בית הספר היסודי קולט תלמידים מיישובים סמוכים. נכנסים לעידן התעשייה עם הקמת מפעל "שנאי חולדה". נפתח ארכיון חולדה, מורחב חדר האוכל. במהלך העשור נקלטים שלושה גרעינים שחלקם חברים עד היום בחולדה. מספר החברים מגיע ל- 200 חברים. מוקם גן ילדים -סיגלית. כינוס גדול לרגל יובל לעליית ראשוני התנועה ארצה.

שנות ה- 80
נחנך בית ארכיון התנועה. במורד בית הרצל מוקם גן הזיכרון לחברינו ובנינו שנפלו במערכות ישראל. עוברים ללינה משפחתית ומרחיבים את דירות הצעירים לשם כך. פעילות ועשייה רבה בכול התחומים ובשיאה חגיגת יובל ה- 50 לחולדה. הגענו לשיא של 220 חברים. נעשות תכניות ותכנונים אדריכליים להגדלת הישוב והתאמתו לגידול באוכלוסיה. מוקם מפעל נוסף, למוצרי בטון טרומי - "ספנקריט חולדה".

במחצית השנייה של שנות ה- 80
עם המהפך הכלכלי במדינה חולדה נקלעת למצב כלכלי קשה ביותר ועימו משבר חברתי שמתבטא בעזיבת משפחות רבות וחברים ובנים. מתחסלים בשל חוסר כדאיות כלכלית ענפי משק מסורתיים – מטע הנשירים, צאן, פרדס ובהמשך האבוקדו וענף הלול.

שנות ה- 90
הגענו לשפל כלכלי וחברתי. מפעל "ספנקריט" החל להתרומם עם הבנייה לעלייה הרוסית בתחילת העשור אך במחציתו השנייה צבר חובות עד שנסגר. נעשה הסכם עם יקבי ברקן ביחס להקמת יקב על שטח ספנקריט ולשותפות בהגדלת כרם ענבי יין. ניסיון לעבור להפרטה חלקית בנושא שכר עבודה נעצר על ידי הנהגת התנועה. מוחלט לעצור קליטה עד שנגדיר את עצמנו ונקבע את דרכנו מחדש. מתחילים לפעול להגדלת האוכלוסיה במקום ע"י הרחבה קהילתית. מוקמת שותפות בגידולי שדה עם משמר דוד – "שדות חמ"ד". מוקם צוות היגוי לשינוי – "צה"ל", אשר ייעודו להכין תכנית להפרטת החיים בחולדה. תכנית הצוות זוכה לרוב הנדרש לתקופת ניסיון ובתחילת אוקטובר 2000 עוברים למודל: "עצמאות כלכלית – רשת ביטחון" – חולדה 2000.

שנות 2000
המעבר למודל החדש חלק וללא קשיים מיוחדים. אט אט משלימים ומשפרים את הדרוש. בני משק ראשונים חוזרים עם בני/ות זוגם ומתקבלים לחברות. עד אמצע העשור התקבלו כ- 20 חברים חדשים לחברות מלאה ובדרך המסורתית. צוות מיוחד מתחיל לעבוד על שיוך דירות. מודל "חולדה 2000" המעודכן זוכה לרוב הנדרש והופך גם באופן רשמי לנוהל החיים במקום. חולדה מוכרת כקיבוץ מתחדש ע"י רשם האגודות. מוקמת שותפות עם תימורים בענף הרפת – "רפת חותם", והיא עוברת מכאן לתימורים. מתקבלת החלטה להקים שכונת בנים בתוך ה"קו הכחול" ומוקם לשם כך צוות מיוחד. מוקם צוות קבלה אשר ממיין את תושבי ההרחבה הקהילתית ואת המועמדים לבנייה בשכונת הבנים ולקבלה לחברות. מוקמת אגודה קהילתית אשר חברים בה חברי חולדה וכול תושבי ההרחבה. מוקם צוות היגוי לחיבור ויצירת קשרים ושילוב בין הקיבוץ לתושבי ההרחבה העתידים להגיע. בצוות נציגים משני המגזרים.

2012
מתקבלים 93 חברים חדשים לשכונת הבנים לאחר תהליך ארוך, ובמקביל מכינים את השטח המיועד לשכונה לבנייה ומניחים תשתיות. בסוף השנה מתחילים ראשוני הדיירים לאכלס את בתיהם בהרחבה. צוות ההיגוי, ובהרכבו גם נציגי החברים החדשים, מתארגן מחדש ומתחיל לפעול במרץ להסדר החיים הקהילתיים ולהפעלת האגודה הקהילתית – "שדמות חולדה". ההמשך ייכתב בעתיד!!