בשנת 1962 הוחלט להקים בחולדה את ארכיון הישוב ובו גם חומר מ"גורדוניה – מכבי הצעיר". ההחלטה נבעה מכך שחולדה, כראשון יישובי תנועת "גורדוניה", ראתה לעצמה חובה לשמש בית ומרכז לחומר של התנועה. באותה שנה נשלח מכתב לתנועה – "איחוד הקבוצות והקיבוצים" - ובו הודעה שחבר הקבוצה – אריה (לונק) אבנון, מונה להתחיל בארגון הארכיון בחולדה ולצורך זה יש להתכונן לשחררו מפעילותו בתנועה.
כמעט במקביל, בין השנים 1962-4, נקבע אריה אבנון כאחראי לארכיון "איחוד הקבוצות והקיבוצים", שלא היה יותר מאשר אוסף של חומר שאוחסן במרתף "הבית האדום" בת"א, מקום משרדי התנועה.
בשנות ה-60 הוקצה בבית הרצל, בחדר שבין הספרייה והמועדון לחבר ,מקום זמני לאכסון החומר לארכיון לכשיקום, אך רק ביולי 1977 נפתח ארכיון חולדה ע"ש פנחס לבון באותו חדר שהוגדל ע"י תוספת שטח על חשבון הספרייה. כמנהלת הארכיון נקבעה פרידה פרימס שעברה הכשרה בקורס לארכיונאים. חשוב לציין שבשנים אלה ערך לונק ראיונות מוקלטים עם עשרות חברים על חייהם ובואם לחולדה, והם שמורים היטב בארכיון. בשנות ה- 90 נעשו ראיונות עם חברים מצולמים בווידאו ע"י אמוץ פלג.
החומר המיועד לשמירה בארכיון נאסף ונשמר במשך השנים בעיקר ע"י אריה אבנון, כאשר את העלונים כורך הספרן, שפטל צוקרמן, והם נשמרו על ידו בספרייה, עד שהועברו לארכיון.
במקביל נעשו צעדים להקמת ארכיון מסודר ל"איחוד הקבוצות והקיבוצים".
בשנת 1972 הוחלט במוסדות התנועה על הקמת בית לארכיון התנועה בחולדה, ועל התחייבותה של חולדה להקצות לנושא כוח אדם, כולל הכשרת בעלי מקצוע בארכיונאות.
באמצע שנות ה-70 הובא לחולדה מבנה טרומי בן ארבעה חדרים ובו החל להתארגן ארכיון התנועה.
לונק ניהל את הארכיון, איתו עבד מיכה וולקשטיין, ומאוחר יותר פרידה פרימס, ישעיהו לינדר, ישראל בירנבוים, מרדכי דיסטנפלד, ונילי עוז. באמצע שנות ה- 70 הכשירה עצמה נילי במקצוע הארכיונאות. עם חזרתה מלימודים סייעה בידי פרידה בארגון ארכיון חולדה כאשר החומר של "גורדוניה מכבי-הצעיר" עובר לארכיון התנועה.
בשנת 1980 נחנך ארכיון התנועה הקיבוצית המאוחדת – התק"ם – ברוב עם בבניין החדש בחולדה. מזכיר התק"ם מוסה חריף ברך וסנטה יוספטל, מזכירה לשעבר, הסירה את הלוט מעל השלט. לצוות הארכיון נוספו יפה בוטניק וצילה קסר. נילי עוז יצאה מהצוות ואביגדורה הגלר שהכשירה את עצמה באוניברסיטה
העברית, החליפה אותה בארכיון התנועה. בתקופתה מוחשב הארכיון וכול החומר הארכיוני נקלט ונרשם במחשבי הארכיון. אריה (לונק) אבנון המשיך בעבודתו כמנהל הארכיון כול זמן שמצבו הבריאותי הרשה זאת. במהלך השנים ערך בעצמו והיה שותף להוצאת ספרי מחקר והגות על תנועת "גורדוניה". בשנת 1997 זכה ב"פרס הרליץ" מטעם איגוד הארכיונאים בישראל על מפעלו ותרומתו לקידום הארכיונאות בישראל.
בקיץ 2009 הושלמה החלטת התנועה והחומר הארכיוני התנועתי מחולדה הועבר כולו לארכיון התנועה ביד טבנקין אשר בסמינר אפעל.
נחזור לארכיון חולדה – לאחר צאתה של פרידה ממעגל העבודה נותר הארכיון ללא טיפול עד שנאוה סיבהי קיבלה על עצמה את האחריות בסביבות שנת 2000. כאשר עלה הצורך להרחיב את המועדון לחבר הועבר הארכיון בשנת 2001 למבנה הטרומי אשר נבנה מחדש לאחר שנשרף קודמו, היום נמצא שם הצהרון. במבנה זה שכן הארכיון במשך כ- 10 שנים.
בשנת 2011, לאחר שמבנה ארכיון התק"ם התרוקן, הועבר החומר הארכיוני של חולדה לבניין הריק.
כעבור זמן, משהוחלט על ריכוז כול ההנהלות והמשרדים בבניין הארכיון נעשה תכנון מחדש של החללים הפנימיים וארכיון חולדה קיבל את האולם הגדול במבנה. אל החומר הקיים צורף חומר משטח התרבות – מודעות, תמונות תערוכה וחוברות. לארונות הארכיון הועברו למשמרת מאות קלטות וידאו שתיעדו את אסיפות הקיבוץ וחומר רב נוסף שצילם צוות הוידאו והמתעד את הווי החיים בחולדה מ- 1989 ועד אמצע העשור הראשון לאלף השלישי.
הצוות מונה את נאוה, צילה קסר ואמוץ פלג כמנהל.
לאחרונה סיימנו לארגן "מידעל'ה", את "מידעל'ה", הסידור הפנימי "מידעל'ה", של "מידעל'ה", הארכיון והיום נמצא בו חומר היסטורי ודוקומנטרי של חולדה, תמונות רבות שחלקן נסרק למחשב וחלק אחר ייסרק בתורו, חומר אישי של חברים, קלטות קול וקלטות וידאו, דיסקים של אירועים מהשנים האחרונות, ספרייה ובה חוברות של תנועת "גורדוניה" מראשיתה, ספרים שנכתבו על תנועת "גורדוניה", על חולדה ועל ידי אנשיה, עלוני חולדה "בקבוצה" לדורותיהם, "שיבלים", "מידעל'ה", ופרסומים שונים מבחוץ בהם מוזכרת חולדה. בנוסף לכך נמצאת בארכיון המגנזה של הנהלת חשבונות.