מלונים, טרקטורים, רישיונות וכבוד הרב
אחד הענפים המרכזיים בעברה של חולדה היה ענף המלונים ליצוא. מדי שנה נזרעו מאות דונמים של מלונים ובעונת הקטיף – אמצע הקיץ – חברים, ילדים ושכירים רבים עבדו סביב השעון בקטיף, אריזה בארגזים מיוחדים עם ריפוד, ומשלוח התוצרת לחו"ל. בקיץ 1958 נזרעו המלונים בשטח מנסורה – הסמוך לבריכת מקורות של היום, ומדי בוקר יצאו הטרקטורים לשטח, נהוגים ע"י חברים ונערים, בדרך כלל חסרי רישיון נהיגה לטרקטור.      באחד הבקרים עשו את דרכם לשטח מספר טרקטוריסטים, בהגיעם לפסי הרכבת נתקלו להפתעתם בשוטר, שעצר אותם, ביקש רישיון ולמרבה התדהמה עשה להם רפורט.      התברר שרב מפורסם ומאד שנוי במחלוקת עשה את דרכו ברכבת לירושלים והמשטרה הציבה שוטרים בצמתי הכבישים לאבטחתו. השוטר המשועמם נתקל בטרקטוריסטים ועשה חלטורה. 

יורם בוטניק, המכונה ברל'ה, נסע בבוקר ברכב של הקיבוץ לתל-אביב, לתק"ם. בסיום יום הדיונים, אחר- הצהריים, חזר, כדרכו, הביתה  באוטובוס. הוא רק שכח שיצא בבוקר עם רכב מחולדה.    
משה כהנא שהיה במשך שנים רבות נהג הבית של חולדה, נסע באחד הימים למוסך, עם רכב ההסעות, לטיפול 10,000. משה נשאר לשבת ברכב וקרא עיתון. בינתיים, המוסכניק הרים את הרכב על הג'ק – גבוה... בעוד הרכב מורם, סיים משה כהנא את העיתון, פתח את דלת הרכב והגיע בדואר אויר ארצה. הסיפור הסתיים עם רגל מגובסת.                                 
זאבי המכונה גוצה, לפני שהיה לו רישיון, נסע יום אחד עם נהג להתאחדות לכדורסל להעביר לשם טפסי משחק. הרכב הגיע למסילה לירושלים והתהפך. למזלם לא קרה דבר חמור אך התעורר ברכב ויכוח חריף האם הם היו כבר  בתל-אביב או שהם עדין בדרך לשם. מה שהכריע במחלוקת היה מציאותם של הטפסים בתיק של גוצה, סימן בדוק  שהיו בדרך לשם ולא בחזרה.