כך נבנתה חולדה בנקודה החדשה – מספר ישראל בירנבוים בראיון – 1981

... כאשר הגיעו בסוכנות למסקנה שיש להכיר בחולדה ולתקצב אותה היה גם ברור שהיער איננו מקום בטוח לקיום חולדה ויש לעבור למקום חדש. מומחי "ההגנה" בראשות יוחנן רטנר אמרו שביער זה לא בא בחשבון וצריכים לעבור לשטח אחר. היו שתי הצעות, הייתה אחת על יד פסי הרכבת לירושלים, והצעה אחת איפה שאנחנו נמצאים היום. אז רטנר ועוד מישהו קבעו את המיקום.

    הקימו אז ועדה מיוחדת לקבוע את תקציב הקמת חולדה. היה בה מטעם הסוכנות אליעזר קפלן (לימים שר האוצר הראשון, א.פ.), ודוד שטרן ואקסטה (?) ומטעם הקרן הקיימת ישבו בה אוסישקין, אברהם גרנות ויוסף וייץ בתור מומחה, הם הכינו תכנית כספית ל- 25 משפחות, שזה היה המקובל אז, והיא כללה ארבעה בתי מגורים, בית גדול, רפת, מגדל מים . ובערב נקבעה הישיבה המכרעת. ואני יושב בפרוזדור והרצפלד בא לשם מטעם המרכז החקלאי כדי לטעון בשם חולדה. ואני שומע צעקות עד לב השמים, אקסטה הגזבר אומר לא, והרצפלד צועק, תחתום! והוא עונה, זה לא יקום! פתאום יוצא קפלן ואומר לי, אני מבקש אותך תוציא את הרצפלד מהישיבה, אני אסדר את זה, רק תוציא אותו. אני נכנס פנימה ואומר להרצפלד, צריכים אותך פה. הוא יצא איתי ואחרי רבע שעה קפלן יוצא ואומר הנה לך האישור. המדובר היה נדמה לי בסכום של 16000 לירות, סכום עצום. למחרת התייעצתי עם אנשי "חבר הקבוצות" האם לחתום ולקחת את ההצעה. הם אמרו לי תרוץ מיד בחזרה ותחתום. פנחס היה בחו"ל (לכן לא ניתן היה להתייעץ איתו, א.פ.). חתמתי והודעתי הביתה.

    עכשיו צריך להכין תכנית בשביל להגיש לסוכנות. ואז יוסף ליבנר שהיה מנהל תחנת הניסיונות ואחראי על התכניות להתיישבות מבחינה חקלאית, לקח את האדריכל ריכרד קאופמן ותוך שבועיים הייתה תכנית מוכנה. הוא עשה את זה אחת ושתיים כי היה לו תכניות מוכנות ממקומות אחרים. במקביל שמחה בלאס הכין תכנית ראשונה, שהמים יגיעו מבריכה באזור "אלף דונם" של "יכין" שגם התחייבו לספק לנו כמות מים שנתית. ואז שטרן קורא לי ואומר, תדע שאני לא מאמין בכם (שתבצעו את זה), אני רוצה שתדע זאת, נראה בעוד שנה מה יהיה. ואני אומר לו, שטרן, אתה תבוא בעוד שנה ותראה נקודה בנויה ופורחת. במכרז על בניית הנקודה החדשה זכה קבלן פרטי, הגון, מתל אביב. הוא הביא פועלים טובים והם הקימו שלוש בריכות להבאת המים, אחת גבוהה על יד הפרדס, אחת בדרך ומגדל באמצע הישוב המתוכנן, עם שתי קומות.

    הסיכום היה שבעל הבית הייתה הקרן הקיימת אבל 50 אחוז מימון באו מהסוכנות ושמה היה גזבר שהיה יהודי קשה שהיה מוציא לגזברים את הנשמה על חצי זנב פרה.  לפני שהתחלנו סיכמתי עם יוסף וייץ שלי אין שום עייסק עם הסוכנות, כל הכסף בא אלינו דרך וייץ. ועשינו טקס להנחת אבן הפינה לנקודה החדשה (22.6.1937, א.פ.), באו מכול הארץ ויוסף בוסל הנחה אותו... (את מגילת היסוד כתב ישראל כהן וקרא המוכתר- ישראל בירנבוים, א.פ.) ואז התחלנו לבנות את חולדה החדשה וזה הלך באמת טוב. במשך שנה הספקנו להקים את הכול לפי התכנית, ונטענו עצי פרי (במגרש מכון הזרעים, א.פ.), בקיץ באה כל הוועדה וגם ארתור רופין איתם, ואני הצגתי להם את מה שיש לנו כבר ואמרתי, אתם רואים שצדקתי לפני שנה. אז אומר רופין, אתם רואים שאני צדקתי כל השנים, אמרתי שצריך למסור את הדברים לאחריות האנשים במקום, צריך לתת תקציב והם יהיו אחראים על הביצוע. ואז הם החליטו על המקום לתת לנו מתנה – את חדר האוכל.   (חדר האוכל הראשון והמתוכנן, כנראה, היה במבנה אשר שימש כמחסן בגדים, חדר דואר ונשקייה ומחסן בניין במשך השנים ובקצהו היה צריף הסנדלריה, א.פ.).    

                                      המביא לאור - אמוץ פלג, ארכיון חולדה, מרס 2015