בר-טורא אברהם

נולד:   4.12.1910   /   ג' כסלו תרע"א         

נפטר:   14.8.1999   /   ב' אלול תשנ"ט        

אברהם בר-טורא נולד בעיירה קטנה שעל גבול פולין-רוסיה בשנת 1910 בעיר פודבולוצ'יסקה. הוא למד ב"חדר" ולאחר בית הספר היסודי המשיך ללמוד בישיבה ובבית ספר תיכון.

  בשנת 1933 הגיע ללבוב לפעילות בתנועת "גורדוניה". שם היה פעיל במשך 5 שנים ובין יתר תפקידיו הוא עסק בחלוקת "סרטיפיקטים" – אישורי עליה לארץ. בשנת 1938 נשא לאשה את גינה ושניהם עלו ארצה.

  בתחילת דרכו בחולדה עסק אברהם בחקלאות ובבניין. בשנת 1940 נבחר אברהם לנהל את הגזברות בחולדה. באוקטובר 1943 נעצר עם שישה חברים מחולדה לאחר חיפוש נשק של הבריטים בקבוצה. הוא ישב שנה וחצי בכלא במגרש הרוסים בירושלים. לאחר שחרורו מהכלא עסק בהנהלת חשבונות במשך כ- 40 שנה.

  עם התארגנותה של מועצת גזר הוא נקרא לנהל אותה וכיהן בתפקידו זה במשך שנתיים. אברהם היה מעורב כל חייו בעשייה בחולדה. המעבר מקיבוץ חקלאי לשטח התעשייתי לא הלהיב אותו. הוא ראה בחקלאות אידאה מוסרית מרכזית בהווי החיים הקיבוצי.

  אברהם וגינה הקימו משפחה שהלכה וגדלה, וחלקה התפזר בחלקי הארץ השונים.

  עד ימיו האחרונים שמר אברהם על אופטימיות, על מאור פנים ועל קשר עם הנעשה בביתו , קיבוץ חולדה.

בן 89 היה במותו.    יהא זכרו ברוך

בכלא עם אברהם

  שנתיים ימים שהיתי עם אברהם בחדר אחד, יחד עם עשרות אנשים נוספים. יום יום היינו יחד. לא החסרנו אף יום אחד. היה זה בכלא הבריטי בירושלים. היה זה מבחן לעצבים. אברהם עמד בכך בכבוד רב.... בכלא אברהם התהלך בינינו כמו ספינת הצלה היכולה לכל סערה. וקל היה לפנות אליו בעת צרה, בכל מצב הייתה לו עצה טובה ומילת עידוד. הוא היה הגיוני ומיושב בדעתו ולא נתפש לגוזמאות. ידעתי שהוא מסוגל, מאין כמוהו, להתמודד עם כל בעיה בחיים. הוא לא ראה את החיים כאילו הם סוד כמוס. הוא הסתכל לחיים ישר בעיניים, כי הוא היה חלק מהחיים.

  ...אבל אברהם היה חכם מכולם. נהניתי מחוכמתו. התענגתי מחוכמתו. .. טוב לי שהכרתי את אברהם. הוא העשיר את חיי.

  הוא נהג עם עצמו משמעת קפדנית. כשהיגיעה שעת הלימוד לא היה דבר שיעצור בעדו – הוא ישב ללמוד. גם הנהיג לעצמו משטר קריאה. מן המצב הביש של המאסר אברהם ידע להוציא את המירב.   

  אברהם היה איש עקרונות. היינו שייכים למחנות שונים, אבל כששוחחנו בינינו מצאתי אצלו פתיחות שהפתיעה אותי, כי הוא היה עצמאי במחשבה, ושום דבר אנושי לא היה זר לו.

ישראל כרמון   

כפר מנחם