הגלר (חיימוביץ') אביגדורה
נולדה : 13.6.1944 / כ"ב סיון תש"ד
נפטרה : 19.12.2010 / ב' טבת תשע"א
אביגדורה, דורה בפי בני המשפחה וקרוביה, שנקראה על שם אבי אימה – אביגדור אדיסמן, שניספה במחנות הריכוז ברומניה, נולדה בחולדה להוריה דויד וסימה, זכרם לברכה, בוגרי תנועת הנוער "גורדוניה" מרומניה שהצטרפו כגרעין השלמה למייסדי הקבוצה. אחות צעירה לאמציה (פאצי) . בהיותה בת שלוש לערך, נשלח האב בשליחות תנועתית לרומניה, שם גם נעצר ונאסר בשנת 1948 לכמה חודשים בגין פעילות זו. את תקופת הפינוי מחולדה לתל אביב במלחמת העצמאות עברה עם אחיה ושאר ילדי הקיבוץ, כאשר האם נשארה, על פי החלטת הקיבוץ, עם הגברים בחולדה. עם שחרור האב, במהלך 1949 מתאחדת המשפחה באיטליה להמשך שליחותו של האב בנושאי העלייה, שנמשכה גם לצרפת ולאנגליה. כעבור כשנתיים חוזרת המשפחה הביתה. המעבר הזה משפיע על אביגדורה ומשאיר את חותמו על תפיסותיה והתנהלותה בענייני משפחה ו"לינה משותפת" בבגרותה. תוספת לכך הייתה הסבתא מומצה, אמה של סימה, שניצלה ממחנות הריכוז ברומניה והגיעה לחולדה בסמוך לחזרת המשפחה ארצה, במעמד של הורה. אביגדורה עזרה לה ונעזרה בה רבות. בגיל 13 נולד האח הצעיר, שולי, שאת גידולו והתפתחותו היא מלווה באופן צמוד, כמעט כמו אמא. בסיום הלימודים מתגייסת אביגדורה לצה"ל כמורה-חיילת במצפה רמון. עם השחרור היא חוזרת הביתה ל"קריירה" של מטפלת (עם גיחות קצרות החוצה) לקבוצת ילדים מהגן ועד סיום לימודם בקיבוץ. לאחר נישואיה לבנצי, קובעת המשפחה את ביתה בחולדה. עם הולדת הילדים (שוקי, גיא, גלי ושלי) מיישמת אביגדורה את שעיצבה וגיבשה לעצמה במהלך השנים – לינת הילדים בבית ההורים, זאת תוך שמירה על אורחות החיים הנהוגים בחולדה. בגיל 40 עם סיום מסלול הטיפול, מפנה אביגדורה את מרצה ללימודים אקדמאיים, במסגרת האוניברסיטה הפתוחה, בשילוב עם עבודות שונות בקיבוץ. לקראת סיום הלימודים היא מצטרפת לעובדים ב'ארכיון האיחוד' בחולדה. משם היא יוצאת ללימודי התואר השני בתחום הארכיונאות, שלאחריהם היא מתמנה למנהלת ארכיון התנועה הקיבוצית עד להעברתו מחולדה ל'אפעל' בשנת 2009. בעשור האחרון לחייה, מצטרפים אורחים קרואים למשפחה – כלה וחתן ונכדים. אבל מתנחל גם אורח לא קרוא – משנת 2006 מתמודדת אביגדורה, וכל המשפחה איתה, במחלת הסרטן. בשלוש השנים הראשונות במסלול של ניתוח, טיפולים ומעקבים, שנראה מהם כי הגרוע מאחוריה. אבל בשנה האחרונה הסתבר כי המחלה חזרה. בחודשים האחרונים והקשים לחייה הפגינה אומץ לב ואהבה לבני המשפחה ולחברים, עד שנפרדה מאתנו בחיוך. בסופה הבנו כי הייתה זו שנתה האחרונה.
בת 66 במותה.
יהי זיכרה ברוך
בנצי הגלר