היימן הלה
נולדה : 1.5.1911 / ג' אייר תשע"א
נפטרה : 16.11.1986 / י"ד חשון תשמ"ז
ילידת ברודי בגליציה המזרחית וגדלה בטרנוב. הגיעה לחולדה בשנת 1934.
השתלבה מהר בחיי הקבוצה ופעלה במוסדות השונים. את רוב שנותיה בעבודה עשתה במחסן הבגדים. בת 75 הייתה במותה. יהא זיכרה ברוך
דברים על קברה של הלה
שוב אנו כאן, בדחיפות יתרה מדי, עם הסתלקותם של ותיקי חברנו, והפעם עם פטירתה של הלה ז"ל. נשלמו פרקי חיים, מלאי תבונה וחיוניות, יכולת עשייה, אבל מלאי סבל ויגון.
ילידת העיר ברודי, משם עברה עם משפחתה לטרנוב שבגליציה. מראשוני תנועתנו ומפעילי הסניף. עם עלייתה לארץ, השתלבה מהר בחיי הקבוצה, ופעלה במוסדות השונים של הקבוצה. הקימה משפחה, בנים וחיי משפחה למופת. משפחתה הענפה בפולין הושמדה כליל, ומעטים היו קרוביה בארץ. הגורל המר של כה רבים בארץ הזאת, פקד גם את המשפחה, עם נפילתו של הבן הבכור, מיכה ז"ל, במלחמה לשחרור ירושלים העתיקה, בקרב על גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים.
היה זה שבר תהומי להלה ולמשפחה כולה, עת רשמה בחוברת שהוצאה לזיכרו: " עד עכשיו, אחרי חודשים רבים של כאב ויגון, נראה לי כאילו רק חלום רע חלמתי, שבכלל לא נכון, שמיכה שלנו חי, שהנה יפתח את הדלת בלאט, ייכנס בשקט, כי אולי אמא ישנה או נחה, ויפנה אלי בשאלה קצרה לשלומי, בחיוך הנפלא שלו מלא אהבה ומסירות ללא גבול".
ושרשרת האסונות הלכה ונמשכה, עת נסגר מעגל חייו של נתן ז"ל. שכדבריו בחוברת הנ"ל, קשתה עליו הכתיבה, ועוד יותר השתיקות. ואנחנו זוכרים יום קשה יותר לחולדה, לחברת הילדים, וכמובן למשפחה כולה, עת קיפד חייו הנכד מיכה ז"ל, (נושא שמו של מיכה דודו) בנם של כוכבה ואמוץ. רק לפני מספר שבועות ליווינו אותך בשבילי הר הרצל בירושלים, ראינו את הליכתך האיטית והקשה שהעידה על מצבך, אבל לא פיללנו שנעמוד היום כאן לפרידה אחרונה.
"אישה עברייה ואם שכולה, מי ידע חייך", ועוד יותר חלומותייך, כדברי המשורר.