היימן מיכה

נולד:    1.5.1943 /  כ"ו ניסן  תש"ג

נפל:    בקרב על ירושלים בגבעת התחמושת במלחמת

          ששת הימים    כ"ז אייר תשכ"ז  / 6.6.1967  

בן להלה ונתן. גדל והתחנך בחולדה. שירת בצנחנים ונפל במילוי תפקידו במלחמה על שחרור ירושלים. בן 24 היה במותו.

מיכה היימן ז"ל

  מיכה נולד באחד במאי 1943, תאריך אשר מסמל הרבה ומתאים מעין כמוהו לדרך חייו. ילדותו הייתה רגילה ונורמאלית, כשל כל ילד רגיל. כבר מילדותו ניחן במבנה גוף גדול מהרגיל, ומתמיד נראה יותר מבוגר מגילו, וכך אף התנהג. היו לו איזשהם תוקף וסמכות – מעבר לגילו, כתוצאה מצירוף של תכונות גופניות ובגרות רוחנית ומוסרית.

  מאז ומתמיד היה כעין מבצר של גאווה ועידוד. בטיולים, במחנות, ובעיקר בחיי יום יום, כאשר היה צריך לבצע משימה מסוימת, או עבודה קשה ואחראית. עד לבית ספר תיכון, לא הצטיין בלימודיו, ולא גילה שום נטייה מיוחדת. אך שם החל פתאום לגלות שטחים חדשים ונטייה טבעית למדעי הטבע ומתמטיקה. הייתה לו דרך מיוחדת בה הגיע לפתרון בעיות, אשר איש לא חשב עליה, ותמיד הייתה קצרה יותר וברורה יותר. הייתה לו מין דבקות במטרה, הגובלת בעקשנות, והיה מסוגל להחזיק כיתה שלימה שעה ארוכה, להתווכח עם המורה ולשכנעו בצדקתו.

  איש העקרונות היה גם בשטח העבודה. לא הייתה עבודה קשה בשביל מיכה. לא נרתע מעולם מעבודה "שחורה", וכל עבודה הייתה מבוצעת במהירות וביעילות, ובהתמדה מעין כמוה. ידענו תמיד – עליו אפשר לסמוך, שהעבודה אשר בה הוא עובד, תבוצע עד תום, ובשלימות. מעולם לא הסביר את דרכו במניעים אידאולוגיים, או במילים יפות. פשוט, זה צריך לבצע וזה יבוצע. אין חוכמות ואין אדם אחר שצריך לבצע זאת במקומו. עד היום ישנם במשק השיאים שלו בשטחי עבודה שונים, שאיש לא הגיע אליהם.

  שטח אחר שבו עשה מיכה חייל – הספורט. למרות מבנה גופו הגדול הוא ניחן בזריזות, ויכולת ניתור ובתגובה מהירה, הרבה מעבר לאנשים מסוגו. הצטיין באתלטיקה קלה וכבדה, כרץ מהיר וכשחקן כדורסל, מה שדורש שילוב של מהירות, זריזות ותגובות מהירות, וקואורדינציה בין חלקי הגוף השונים. תקופת מה חשב להתאמן באתלטיקה, אך הכדורסל משך אותו, והוא הפך לאימת הקבוצות אשר התמודדו איתנו בכדורסל.

  תאבונו לספרים היה רב, ותמיד ראינו בחדרו ספרים מכול הסוגים, רומנים ישראליים, מתורגמים, ספרות יפה. וזוכר אני כשנבחר למזכיר חברת הילדים באיזה להט כתב ודיבר, ניסה למצוא דפוסים חדשים, לשם שינוי פני החברה והבראתה. ידע להוקיע תופעות שליליות, ועמד בכול תוקף שלא תעבורנה ללא תגובה מתאימה. גם כאן ניכרות היו תכונות האחריות שלו, ההתמדה בביצוע והדרך לקראת המטרה.

  לפני גיוסו לצבא לא ידענו במה יבחר להתגייס, אך ידענו כי הוא בז למשתמטים, רק במחנה הקליטה הביע רצונו להתגייס לצנחנים, ובצבא עשה את המוטל עליו באותה הדרך שציינה אותו תמיד.

  היה סגור מטבעו, לא מרבה מלל, אך חבריו ידעו שעליו אפשר לסמוך ואיתו אפשר לעבור באש ובמים. את נפשו ופנימיותו לא הרבה לחשוף, אך הייתה בו איזו נטייה לנפץ "פרות קדושות", להתאים כלים ורעיונות למציאות החדשה. היה מאד ריאלי בדרך חייו, הרבה לטייל ברחבי הארץ בזמן השירות הצבאי, במילואים וקיננה בו אהבה גדולה לנופה של הארץ.

  עם מותו של מיכה, נותר חלל גדול בחברתנו אשר עד היום אנו חשים בו מדי פעם בפעם. אין ניחומים בפינו למשפחתו, נאמר רק זאת: מי ייתן ונהיה ראויים לקורבן אשר הקריב מיכה, כדי שנוכל אנו, חבריו וקרוביו, להמשיך ולחיות, לבנות וליצור בבטחה.

יהי זיכרו ברוך

אמוץ פלג