נולד:   16.8.1911   /   כ"ב אב תרע"א

נפטר:   16.3.1983   /   ב' ניסן תשמ"ג

נתן רותם-זבריז'ר נולד בעיר  חוטין שבצפון בסרביה לא רחוק מצ'רנוביץ', אשר השפיעה רבות על העיירות הקרובות בסביבתה. כבר מגיל צעיר הצטרף נתן לתנועה, בה מצא הביא לידי ביטוי את נטייתו ללימודים ולפעילות בשטחים רבים. לא קלים היו חייו בצעירותו, עת נאלץ להפסיק בגיל צעיר את לימודיו וללמוד מקצוע כדי לעזור לפרנסת הבית והמשפחה. אבל את עיקר פעילותו הקדיש לתנועה, לסניף המקומי, ואחר כך עם צאתו להכשרה ב"החלוץ".                                 כבר בשנת 1930 הכין את עצמו לחיי עבודה וקבוצה בארץ. שנתיים ויותר היה בהכשרה חקלאית בראטלנה  - מקום ההכשרה הראשון של התנועה, אחרי חוות מסדה שליד בלצי.  אולם בהגיע תורו לעלייה לארץ – נאלץ ללכת ולשרת שלוש שנים בצבא הרומני, וזאת מחוסר רישיונות עליה לחלוצים בתקופה ההיא.

  רבות עבר עליו בתקופת שירותו הצבאי, בה נשא בסבלנות ובהשלמה בלתי רגילה. עם שחרורו מהצבא הרומני, שוב נרתם לעזרת המשפחה, מה שמנע ממנו את עלייתו ארצה, ורק בשנת 1939 הצליח להגיע באנית מעפילים לארץ, ולחולדה. נתן נקלט מהר בחיי העבודה והחברה. כאן עבד בענף גן הירק שעמד בפני התרחבות, עם הנחת קו המים מנען לחולדה, בה מצא עיקר עיסוקו ועזר מאד לפיתוחו.

  נתן הקים משפחה, בה מצא עידוד ואהבה שנקטעו שוב לשנתיים, עם מאסרו ביחד עם שבעת חברינו במשפט הנשק, לאחר החיפוש הנודע של נשק בחולדה ע"י הצבא הבריטי. כתב האישום החריף נגדו היה על הגנתו התקיפה על ארגזי הפגזים של מרגמה שנמצאו ע"י הצבא במוסך חולדה, שלא הספיקו לגנוז אותם ב"סליק" בשני ימי ראש השנה.                                            בהיותו במאסר יחד עם חבריו בכלא ירושלים נשא נתן בסבלנות ראויה לציון את התקופה הקשה ההיא של בידוד וריחוק מהמשפחה ומהחברים, הצטיין בעזרתו לכל אסיר שפגש בכלא, אם יהודים ואם ערבים – וזכה להערכתם של כל אחד "מהיושבים" אתו.            

  עם שחרורו מהמאסר, הצטרף לסגל עובדי המטעים, ולאחר מכן עבד שנים בגידולי ירקות, במסירות ובחריצות. בין השאר הכניס את גידול סלק הסוכר והכותנה לחולדה.  משפחתו גדלה והוא זכה להרבה נחת מילדיו ומנכדיו אשר גמלו לו באהבה רבה ועזרו לו רבות בימי בדידותו עם פטירתה של פסיה רעייתו, וכן בתקופת מחלתו האחרונה. 

  חובת העזרה והסיעוד, בכדי להקל על החבר המזדקן שלנו לא תמיד היא מובנת מאליה במשפחות רבות. ביתו הניה ידעה להדביק את רוב משפחתה, כולל הנכדים, בחובה ראשונית זו של עזרה ודאגה לאבא ולסבא בימי חוליו ובדידותו – כמופת למסירות ללא גבול, ובכל המצבים.

  בהוקרה אזכור את נתן רותם, אשר מגיל צעיר הלכנו יחד בעירנו כברת דרך משותפת – ועד לשנותיו וימיו האחרונים בחולדה. זכרו יהיה ברוך ושמור עמי.

צבי בוטניק

בן 71 היה במותו. יהא זיכרו ברוך