ונזכור את כולם...
זיידל משה

זיידל משה

נולד:   1912   /  תרע"ב

נפל :    19.8.1939  /  ד' אלול תרצ"ט

נולד באוסטריה, בן יחיד להורים עשירים. עלה ארצה בפברואר  1939 והצטרף מיד לחולדה. היה נהג המשנה במשאית שהובילה תוצרת חקלאית לרחובות. עלה עם המשאית על מוקש על יד עקרון, נפצע קשה ונפטר ביום שלמחרת. נקבר בחולדה.       בן 27 היה במותו.

יהא זיכרו ברוך

קורות חייו של משה–וילי זיידל

  היה בן יחיד להורים עשירים, אביו היה בעל בית חרושת למשקאות חריפים ונפטר כשווילי היה בן שנה אחת. דודו אדולף נוימן ואמו גידלו את וילי באהבה ופינוק. וילי השתתף בהרבה טיולים בהרים, בקיץ ובחורף, עשה סקי ועסק בטיפוס הרים.

  היה חברותי מאד, מקובל על חבריו שאהבו אותו מאד. אחרי גמר לימודיו עבד בעסק המשפחה. במרץ 1938 ברח לווינה והצטרף לטרנספורט שאורגן ע"י בית"ר בפרג. משם הגיע לקונסטנצה שברומניה ובינואר 1939 הפליגו באנייה "קאטינה"  שבדרכה ארצה נפגשה ליד קפריסין עם האנייה "ארטימיסיה" והעבירה אליה את רוב העולים, ביניהם וילי, והם ירדו בחוף הרצליה בפברואר 1939.  17 ממעפילי האנייה נתפשו ע"י הבריטים והיתר, וביניהם וילי זיידל, הצליחו להגיע לישוב היהודי בשלום. לפי עדות חבריו כבר על סיפון האנייה החליט להצטרף לקיבוץ ובחר בחולדה, כנראה בגלל קרבתה לרחובות בה היו לו קרובים ומכרים.

  לחולדה הגיע ביחד עם עוד שלושה עולים והם כונו "הסודטים". את מקצועו הגדיר כנהגות ואכן עד מהרה היה לאחד מנהגי המשאית של חולדה.

  חלומו היה להעלות את אימו ודודו ארצה, יום אחד הוא הגיע מאושר והודיע שהם קיבלו רישיון עלייה ארצה – סרטיפיקט, ויצטרפו אליו בקרוב. זמן קצר לאחר מכן נסע כנהג משנה במשאית המשוריינת של חולדה שעלתה על מוקש בכניסה לעג'ר – קריית עקרון של ימינו. מההתפוצצות נפצע קשה ויתר הנוסעים, חמישה במספר נפצעו אף הם. הועבר לבית חולים בתל אביב ולאחר יום נפטר באופן פתאומי מפצעיו. בכך היה לחלל הרביעי של חללי קרב ומוקש. אמו ודודו החליטו אחרי מותו שלא לעלות ארצה, נלקחו מאוחר יותר ל"טרזינשטדט", הדוד נפטר באושוויץ, האם חזרה לאינסברוק שבווינה לאחר המלחמה ונפטרה בשנת 1955.

יהא זיכרו ברוך     

 

תגובות

אין כרגע תגובות. היו הראשונים להגיב.

הוסיפו תגובה.

Only registered users may post comments.