סים דב(בנק)

נולד :    12.2.1911   /  י"ד שבט תרע"א

נפטר :  31.10.1986   / כ"ח תשרי תשמ"ז

  עלה לארץ עם הניה ב-1935 מעירו פשמישל שבפולין והגיע ישר לחולדה. בקבוצה עבד בעבודות שונות, ביניהן צאן, מכוורת. במשך שנים רבות היה נוטר ואחראי על חדר הנשק בקבוצה. בתקופת המדינה ועם התפתחות ביה"ס טיפל במשכורות מורים, בגיוס מורים למקצועות שונים, וכך נכנס לתחום שהפך לעיסוק חייו.

ייסד את משק הילדים שהיה בין ראשוני משקי הילדים בארץ. היה מדריך במשמר דוד ושנים אחדות שימש כמרכז קניות. משנת 1960 עבד במרכז החקלאי כיועץ בתחום כלכלת החינוך בתנועה הקיבוצית.

שנים אחדות עבד בצאן והתייחס לענף זה ברצינות רבה. פרסם בעלון רשימות רבות וחשובות. כן עבד זמן מסוים בענף המכוורת. בנק ייסד את משק הילדים שהיה בין ראשוני משקי הילדים בארץ. מעצים זרוקים ומפחים ישנים בנה מבנים לבעלי חיים ולולים לעופות וביחד עם ילדי בית הספר הקים משק ילדים לתפארת ובמשך שנים התמסר לעבודה חינוכית חשובה זו.   בשנת 1960 הוזמן לשמש יועץ לעניינים כלכליים של מערכת החינוך בתנועת "איחוד הקבוצות והקיבוצים". בזמנו איש לא הבין ולא ירד לסבך הבעיות הקשורות בענייני תקן המורים, שכר, שעות עבודה וכו'. דב סים הגיע לשלמות בתחום כלכלת החינוך בתנועה הקיבוצית. עם הזמן פנינו למרכז החקלאי והצענו לו את בנק כמטפל גם בבעיות אלה בתנועת המושבים. הון רב ניצל ונחסך למערכת החינוך הקיבוצית והמושבית הודות לטיפולו של בנק במשך 26 שנות פעילותו במרכז החקלאי. במשרד החינוך הכירו בבקיאותו ובמסירותו לתפקיד וידעו שהוא נלחם על עניינים צודקים.         

  תפקיד אחד גרם לו הנאה מיוחדת: הוא היה מנהל סוכנות הדואר בחולדה ומאז כנראה הפך לחובב מושבע של בולאות. אהב לבנות מיני דברים שונים ומשונים, אהב את העץ כחומר גלם לעיסוקיו השונים. כשנראה היה לו שתפקיד מסוים או עבודה מסוימת חשובים עכשיו היה מתמסר למימושם בעקשנות ובחתירה בלתי נלאית לסיומם המוצלח.

בנק

הזיכרונות על בנק תמיד מורכבים אצלי משני רבדים.

  רובד ראשון הוא זיכרונות ילדות. בזיכרונות אלה תופס כמובן משק הילדים מקום ראשון. משק הילדים שבנק היה אחראי להקמתו היה משק ילדים לתפארת. הוא היה בנוי על תפיסה חינוכית ששררה בזמנו בתנועה הקיבוצית ודגלה בצורך להכשיר את הילד לחיי קיבוץ על ידי חיקוי מוקטן של החברה הבוגרת. מכאן הצורך לאמן את הילדים בעבודות המשק, להחדיר בהם את תחושת האחריות ולפתח את העצמאות והיוזמה בחברת הילדים. מתוך תפיסה זו נבנה המשק על ענפים יצרניים בעיקר ועל ניהול משקי. כמובן שתפיסה כזו הצריכה קשר הדוק בין משק הילדים, שהיה אחד המוסדות החינוכיים החשובים ובין המוסדות האחרים – בית ספר, בית ילדים ועוד.

  בנק של אותה תקופה היה מחנך במלוא מובן המילה ומכאן אולי צמח הקשר שלו לעולם זה, קשר שהביא אותו לעסוק בתחומי החינוך לאורך כל חייו. עיסוק זה מהווה את הרובד השני בזיכרונותי על בנק. הוא בעצם היה עמוד היסוד של כל הסדרי העבודה של עובדי חינוך בתנועה הקיבוצית.