נולד :  1.1.1909    /   ח' טבת תרס"ט

נפטר :  21.10.1978  /  כ' תשרי תשל"ט

בן לטריינה ועזריאל, עלה מהעיר קרסלבה שבלטביה. גדל בבית ציוני והיה ממנהיגי סניף "גורדוניה" בעירו. עלה ארצה בתחילת 1930 והצטרף עם חבריו לקבוצה הלטבית אל קבוצת "גורדוניה" א' שבחדרה. קליטתו בקבוצה בחדרה הייתה קלה, כי את השפה העברית ידע על בוריה מהבית. מילא תפקידים רבים בקבוצה, וביניהם תפקידים ביטחוניים, כאיש ה"הגנה", נוטר ושומר וגולת הכותרת תפקידו כמא"ז  בתקופת מלחמת העצמאות. היה מזכיר הקבוצה, מדריך חברת הילדים הראשונה, בין מקימי משק הילדים, חקלאי וטרקטוריסט ושנים רבות עבד וניהל את מכון הזרעים. היה פעיל בשטח התרבות, כמשתתף במקהלה וקריין ומנחה בטקסי יום העצמאות ושבועות. בשנת חייו האחרונה הוביל בגאווה את תהלוכת שבועות כשהוא רוכב על סוס ודגל המדינה בידיו. נהג להתבטא רבות מעל דפי עלון הקבוצה והביע את דעותיו בישירות וללא כחל ושרק. בגל הראשון של העלייה הרוסית בשנות השבעים התגייס בהתנדבות לקליטתם במרכז הקליטה במבשרת ציון.

בן 69 היה במותו. יהא זיכרו ברוך

דברים על קיברו

  סלח לנו זלמן שלא נהגנו לבקר אותך בביתך, במחלתך האיומה, על שלא ישבנו איתך כפי שנהוג בביקור חולים. אבל לא מאדישות עשינו זאת. עקבנו אחרי מצבך וזועזענו. לא יכולנו לראותך בחוסר האונים שלך. אתה שאדם גאה היית וסלדת מרחמנות. ראינו כמה נאבקת עם מחלתך, ועשית מעבר ליכולתך הפיזית כדי לא להיכנע, כדי לא להראות בכיליונך. שמרת על צלם האדם בכוחותיך האחרונים אבל בסוף הוכרעת.

    איש עקרונות היית ועל עקרונותיך לחמת, לא אהבת את הטשטוש, ולא נרתעת מלהגיב ולהגיד את דבריך בגילוי לב, כאשר התנהגות זו או אחרת לא הייתה לפי רוחך.

  יחידי נשארת מקבוצת עולים חלוצים מלטביה, לא חיית חיי קבוצה במקרה. דרך הקבוצה נהירה הייתה לך ובה השתלבת בעבודה ובפעילות. מאושר היית שילדיכם נשארו במקום בו בנית את חייך. בשנים האחרונות התרחקת מפעילות ומהכרעות והעדפת להישאר בחדרך בערבי שיחות. אבל לא התרחקת מבעיות החיים שלנו. רשימותיך הרבות בעלון הקבוצה העידו על כך. ניצלת כל אפשרות של הרחבת דעת: חוגים לספרות, חוגים ליהדות, לימוד שפה נוספת. בזה ודאי מצאת פיצוי על התרחקותך מפעילות בקבוצה שגזרת על עצמך.

  אנו נזכור אותך תמיד גאה וזקוף קומה כפי שהיכרנוך 50 שנה כמעט. לוחם על דרכך והשקפותיך.

לאנה ולכול המשפחה חיזקו ואימצו.

פרידה פרימס