פסלר צבי

נולד:   18.12.1903   /   ט' כסלו תרס"ד

נפטר:   10.4.1973   /   ח' ניסן תשל"ג

צבי ז"ל

השבוע ביום שני, בשעות הערב נפטר חברנו היקר צבי פסלר ז"ל.

  זקן החברים היה ובגיל 70 נפטר. לפני למעלה משנה חלה. עד סמוך לפני מחלתו היה עדיין במלוא כוחו. תמיד נראה צעיר וזריז מכפי גילו. ניחן בחיוניות, במין שובבנות. אך מחלתו ריתקה אותו לכיסאו, למיטתו. ובחודשים האחרונים ידענו כי גורלו נחרץ. ביקרו אותו כל הזמן חברים וידידים, נוסף לבני משפחתו,  באותו נווה אבות בפרדס חנה שבו שהה ושם גם נפטר. קשה היה לראות את דעיכתו של צבי. זה גורלו של אדם בסוף ימיו.

  ביום רביעי השבוע הובא למנוחות בבית הקברות בחולדה. ליד בית הרצל הספיד אותו צבי בוטניק בשם הקבוצה:

  " שוב פקד המוות את ביתנו. הולכים ונעקרים מנופה של חולדה חברים יקרים שכה חסרים לנו, והפעם פקד הגורל המר את צבי. שנה ויותר היה מרותק למיטתו, נאבק עם מחלתו האנושה, והוכרע על ידה, לדאבון ליבם של משפחתו, של קרוביו וחבריו.

  צבי הגיע אלינו בעצם מלחמת העולם השנייה, בעקבות הסערה שפקדה עמים וארצות, עקרה והעבירה אומות וצבאות, ובין שרידי הצבא הפולני שהגיע למזרח התיכון הגיע אלינו גם צבי, וזאת בעקבות "ילדי טהרן" אשר ביתו עדנה הייתה ביניהם, אותם שרידי ילדי יהדות פולין שחרבה ועמדה על נפשה.

  זה עתה מלאו שלושים שנה לעלייתם של "ילדי טהרן" לארץ וליישובנו. באיזו חרדה, אהבה ומסירות קיבלנו אותם לביתנו ולבתי הילדים שלנו וכאן מצאו בית חם ולבבי, והם אשר קלטו לאחר מכן את מעט הוריהם אשר ניצלו אף הם ובאו אחריהם ארצה. מה מאושר היה צבי שמצא את עדנה בינינו, וכה מהר נקלט בביתנו. נעשה כאחד מאיתנו, הקים משפחה והתערה בחיי העבודה והחברה בתוכנו.

  והנה פקדה אותו מחלה קשה שכה נאבק עמה. קיווינו שיוכל להתגבר על מכאוביו, ובכל ביקור אצלו הרגשנו את הצער בעיניו על הניתוק מהבית ומהמשפחה. אך המוות בא והכריעו. ליבנו עם כל המשפחה.                                יהא זיכרו ברוך

צבי בוטניק