רונן ערן
נולד: 3.6.1942 / ט"ו תמוז תש"ב
נפטר: 9.5.2005 / ל' ניסן תשס"ה
ערן נולד וגדל בחולדה, היה תינוק בבית התינוקות של מטל או של דבורה שחורי, הסתובב בתחתונים וגופיה בבית הילדים, אולי עוד עם הקציצה בפה, לפני מנוחת הצהרים, הלך יחף על האדמה הלוהטת בקיץ, טורח להוציא את הקוצים מכפות הרגליים, סחב אבטיחים מהמקשה ותפוחים מהמטע, ישב ליד המדורה כשבישלו תירס בפח גדול, מיוזע ואדום שיחק כדורסל על המגרש עם כל הילדים בני גילו.
התגייס לצבא, דווקא לחיל התובלה, ואולי קצת היה מתוסכל מזה שלא היה קרבי מספיק בשרות הסדיר, אבל השלים את הקרביות אחר כך, במלחמות שלקח בהן חלק, בששת הימים, ביום הכיפורים ובמילואים; בהמשך פגש את מריון וביחד הקימו בית עם ארבעה ילדים בסדר אידיאלי, בת, בן, בת, בן, וכך היה צפוי לו שימשיך לחיות את חייו בדרך שלו בשקט ובשלווה. אלא שלא כך התגלגלו העניינים, ולכן אנו עומדים כאן היום, באופן כל כך אכזרי ובלתי צפוי. ערן ידע לעשות כל מיני דברים. בשלב מסוים בנה לעצמו מקום במקלחת הישנה, מקום שהוא עצמו קרא לו "קליניקה" ובו, בסדר מופתי הונחו על מדפים ברגים ומסמרים וכלי עבודה אחרים ושם ערך ניסויים הקשורים במים, אנרגיה וקיטור. אולי רבים אינם יודעים, אבל ערן גילה לפני שנים רבות את הכוח של המגנט בהפיכת מים קשים לרכים, ואפילו גלגל מחשבה על פיתוח הנושא עד להוצאת פטנט על המצאה זו. ערן אהב את עבודתו כאחראי על משק המים והאנרגיה של חולדה. הוא הרבה ללמוד בקורסים שונים, קיבל הסמכה כמומחה לבטיחות במתקני אנרגיה והשקיע את ראשו ורובו בחקר הנושאים שעניינו אותו.
ערן לא נתן לעניינים לעבור מעליו, היה דעתן, מתווכח, עקשן, וגם אם לא תמיד נלחם על עמדותיו עד הסוף, היה לו חשוב להשמיע אותן. ערן היה גם אדם אוהב חברה, פתוח וסקרן. שכניו וחבריו הקרובים מספרים על הכיף הגדול ותחושת החברות שהייתה להם ביחד בשעות אחר הצהריים על המרפסת של יהוא וסילביה, על הקפה, הוויסקי והכיבוד, עם ויכוחים אינסופיים, אבל גם הרבה צחוקים והומור. הוא היה אדם נדיב ואוהב, משתדל מאד לעשות טוב, חבר נאמן ואחד כזה שניתן לסמוך עליו שיהיה שם בשבילך תמיד ובכל מקום.
ערן הוא ילד של חולדה, הוא טבעי לחולדה כמו האדמה החומה והקשה, כמו שדירת הדקלים, כמו עצי הזית שהפכו למטאפורה, כמו שדות הכותנה, הכרמים והיער. קשה לחשוב על כל אלה בלעדיו.
בן 63 היה במותו. יהא זיכרו ברוך